דבורה שמצאה מקור מזון חוזרת לכוורת וצריכה למסור לאחרות גם כיוון וגם מרחק, בחושך מוחלט ובלי שפה. מה שהיא עושה במקום זה הוא תנועה בצורת שמינייה על החלה האנכית. איך המידע נכנס לשם?
התנועה הזאת נקראת , והחלק המרכזי שלה, שבו היא מנערת את הבטן, נושא את המידע. הזווית שלו ביחס לכיוון מעלה מתאימה לזווית בין המזון לשמש, ומשך הניעור פרופורציונלי למרחק. דבורים אחרות עוקבות אחריה בחושך, קולטות את התנועה, וטסות לכיוון הנכון. זו אחת המערכות המופשטות ביותר להעברת מידע מחוץ לשפה אנושית.
כדי להעריך את הפיענוח צריך לזכור איפה הריקוד מתרחש. בתוך הכוורת חשוך לגמרי, החלה אנכית, ואין שמש ואין נוף. כל מה שיש לעוקבות הוא תנועה במרחב צפוף ומלא דבורים.
המידע דחוס בשני משתנים. הזווית של הקו הישר ביחס לכיוון מעלה שווה לזווית בין המזון לבין השמש, כלומר כוח הכובד מחליף את השמש. ומשך הניעור פרופורציונלי למרחק, כשכל עשירית שנייה נוספת מוסיפה מרחק.
כאן נכנס פרט מתוחכם במיוחד: השמש זזה בשמיים לאורך היום, ולכן זווית נכונה בשמונה בבוקר שגויה בצהריים. דבורה שנשארת בכוורת ורוקדת שעות מתקנת את הזווית בהדרגה, כלומר יש לה שעון פנימי והיא מחשבת מולו.
הפיענוח נעשה בדרך הישנה והאמינה: כוורת עם דופן זכוכית, דבורים מסומנות אחת אחת, מקורות מזון במרחקים ידועים, ומדידה חוזרת של הזווית והמשך. והסייג הוגן: הריקוד מוסר כיוון ומרחק בקירוב ולא נקודה מדויקת, חלק מן העוקבות אינן מגיעות ליעד, ועדיין נחקר כמה מהן באמת משתמשות במידע ולא פשוט יוצאות לחפש.
wat. הזווית של הריקוד ביחס לכיוון מעלה היא הזווית אל המזון ביחס לשמש, ואורך הניעור הוא המרחק.
wat wat
זו הוכחה שבעלי חיים יכולים להעביר על מקום מרוחק, ולא רק לאותת על סכנה או על נוכחות מזון.
איך יודעים?
סימן דבורים בודדות, הציב מקורות מזון במרחקים ובכיוונים ידועים, וצילם את הריקודים בכוורת עם דופן זכוכית. ההתאמה בין הזווית והמשך למיקום נמדדה שוב ושוב.
מה עדיין לא יודעים?
הריקוד מוסר כיוון ומרחק בקירוב, לא נקודה מדויקת. חלק מהדבורים העוקבות לא מגיעות ליעד, ועדיין נחקר כמה מהן ממש משתמשות במידע.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך פינגווינים מחליטים מי יעמוד בחוץ בקור?התנהגות
מה פילים שומעים דרך כפות הרגליים שלהם?תקשורת
למה וומבט טורח להשאיר את הסימון שלו כמה שיותר גבוה?התנהגות