
ההנחה המקובלת הייתה שזיקית בכך שהיא מפזרת פיגמנטים בעור. כדי לבדוק את זה צילמו את העור במיקרוסקופ אלקטרונים ומדדו את מרווחי שבתוכו בזמן שהחיה משנה צבע. מה ראו שם?
בעור נמצאה שכבה של תאים ובתוכם ננומטריים, ולא מנגנון של פיזור פיגמנטים. כשהתא מתוח או רפוי, המרחק בין הגבישים משתנה, ואיתו . הצבע נובע ממבנה פיזי . זו אותה תופעה שנותנת לכנפי פרפרים ולנוצות טווס את הברק שלהן.
ההסבר שכולם מכירים הוא פיגמנטים שנעים בתוך התא, וזה נכון חלקית: לזיקית יש גם שכבות פיגמנט, והן אחראיות לחלק מן הגוונים, בעיקר הצהובים והכהים. אלא שהשינוי המהיר והדרמטי, מירוק לצהוב או לכתום בתוך שניות, הגיע ממקום אחר.
בעור יש שכבה של תאים שבתוכם סריג מסודר של גבישים זעירים. אור שפוגע בסריג מוחזר מכמה משטחים בבת אחת, וב מסוים ההחזרות מתחזקות זו את זו. איזה אורך גל, זה תלוי רק במרווח בין הגבישים.
וכאן הטריק: התא מסוגל למתוח או להרפות את הסריג. כשהמרווח קטן, הצבע נדחף לכיוון הכחול, וכשהוא גדל, הצבע נע לכיוון הצהוב והאדום. הזיקית אינה מייצרת צבע חדש אלא מכווננת מרחק, ולכן גם יכולה לעשות זאת במהירות: אין כאן ייצור חומר, רק שינוי מכני.
הבדיקה עצמה שילבה שני קצוות: מיקרוסקופ אלקטרונים כדי למדוד את מרווחי הסריג, ומדידת הצבע המוחזר בזמן אמת אצל בעלי חיים חיים בזמן שינוי מצב. וצריך לדייק: המנגנון תואר במין מסוים, וזיקיות שונות משלבות מבנה ופיגמנט במידה שונה. אותה תופעה עצמה, אגב, היא שנותנת לכנפי פרפרים ולנוצות טווס את הברק.
wat. מתיחת התא מרחיקה בין הגבישים בעור, וזה מה שמזיז את הצבע המוחזר לכיוון אחר.
wat wat
צבע מבני לא דוהה ולא דורש פיגמנט, ולכן מהנדסי חומרים מנסים לחקות אותו למסכים ולציפויים משני צבע.
איך יודעים?
העור נבדק במיקרוסקופ אלקטרונים כדי למדוד את מרווחי הסריג, במקביל למדידת הצבע המוחזר בזמן שינוי מצב אצל בעלי חיים חיים.
מה עדיין לא יודעים?
המנגנון תואר במין מסוים, וזיקיות שונות משלבות בין צבע מבני לפיגמנטים במידה שונה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מה עוצר תאים סולריים חדשים מלהחליף את הסיליקון?חומרים
למה גביע רומי אחד מחליף צבע כשמאירים דרכו?חומרים
ראיתם כתם צבעוני ליד השמש. למה הוא נשאר דווקא באותו מרחק?אופטיקה