איך פינגווין ישן יותר מעשר שעות בלי תנומה ארוכה?

בתקופת הדגירה צריכים פינגווינים לשמור על הביצים בסביבה צפופה ורועשת. חוקרים מדדו פעילות מוח ותנועות ראש אצל פינגוויני רצועת סנטר בקן וגילו שינה מקוטעת במיוחד: יותר מעשרת אלפים פרקי שינה קצרים ביום, כל אחד בן שניות בודדות בממוצע. יחד הם הצטברו ליותר מאחת־עשרה שעות שינה לכל מחצית מוח. הנתון אינו אומר שכל הפינגווינים ישנים כך כל השנה, וגם לא מוכיח ששינה מקוטעת כזו בריאה לאדם. זהו פתרון שנמדד בהקשר מסוים של חיי הקן.

החוקרים חיברו חיישנים לפינגווינים דוגרים והשוו פעילות מוח להתנהגות גלויה במהלך היום והלילה.

נמצאו פרקים קצרים של שינה בגלים איטיים, לעיתים בשתי מחציות המוח ולעיתים באחת. זהו דפוס יוצא דופן, אך תועלתו המדויקת לא נמדדה בניסוי התערבות.

מה שהופך את המדידה למשכנעת הוא מדידת גלי מוח. ציפור שעוצמת עיניים לשנייה עשויה פשוט למצמץ, והרישום החשמלי הוא שמאפשר לקבוע שמדובר בשינה אמיתית, עם הפעילות האיטית שמאפיינת אותה.

ההקשר הוא לחץ טריפה ותוקפנות: הורה מקנן אינו יכול לעזוב את הביצה, שכן טורף ביצים מסתובב בסביבה ופינגווינים שכנים תוקפים ומנסים לגנוב אבנים. הפתרון שנמדד הוא שינה מקוטעת לרסיסים, ובחלק מהמקרים שינה בחצי מוח, שבה צד אחד נח והשני ממשיך לשמור. המסקנה שהחוקרים מציעים היא שתועלת השינה יכולה להצטבר במנות קטנות, וזו פרשנות ולא דבר שנמדד במישרין.