עובדת פשוט: מפיקים נקישה חדה בפה ומקשיבים למה שחוזר. מקובל לחשוב שזו יכולת של עיוורים ושצריך ללמוד אותה בגיל צעיר. אז אימנו משתתפים עיוורים ורואים בני 21 עד 79. מי למד?
סקרנות נחשבת. הנה התשובה.
הגיל ניבא את קצב ההשתפרות, ומצב הראייה לא. משתתפים רואים שקשרו להם את העיניים למדו לא פחות טוב מן העיוורים, וההסבר הסביר הוא שהם היו צעירים יותר. גם בני השבעים השתפרו, רק לאט יותר.
חפץ קרוב מחזיר הד מהר יותר וקצת אחרת מחפץ רחוק. בניסוי אימנו משתתפים עיוורים ורואים בני 21 עד 79 בעשרים מפגשים על פני עשרה שבועות, במשימות ניווט אמיתיות וגם . כולם השתפרו בכל המדדים, בלי קשר לגיל או לראייה. ההפתעה הגדולה היתה שדווקא הרואים הצליחו לפעמים יותר, וההסבר הסביר הוא שהם היו צעירים יותר, ואין בכך יתרון לראייה עצמה.
נקישה חדה בפה נמשכת פחות מאלפית שנייה, וההד שחוזר מקיר במרחק שני מטרים מגיע כשתים־עשרה אלפיות שנייה אחריה. ההפרש הזעיר הזה מספיק למוח כדי להפריד בין הנקישה לבין מה שחזר ממנה. מה שקרוב מחזיר מוקדם יותר וחזק יותר, ומשטח רך בולע צלילים גבוהים שמשטח קשה מחזיר. כך נושא ההד לא רק מרחק אלא גם רמז לגודל, לצורה ולחומר.
האימון בניסוי לא היה הרצאה. עשרים מפגשים על פני עשרה שבועות, ובכל מפגש מטלות של ממש: לזהות איזה משני לוחות גדול יותר, להצביע על כיוון של מכשול, ולעבור מסלול שבו הקירות זזים ממפגש למפגש. לצד המסדרון האמיתי עבדו המשתתפים גם בסביבה וירטואלית, שאפשרה לחזור על אותה מטלה עשרות פעמים בלי להזיז רהיט אחד.
ההפתעה הגיעה מן ההשוואה בין הקבוצות. המשתתפים הרואים, שקשרו להם את העיניים, לא פיגרו אחרי העיוורים ולפעמים אף עקפו אותם. מה שניבא את קצב ההשתפרות היה הגיל, לא מצב הראייה. זה אינו אומר שראייה עוזרת לשמוע הד, אלא שהקבוצה הרואה היתה פשוט צעירה יותר. במקביל מראות סריקות מוח בעבודות אחרות שאצל מומחי אקולוקציה עיוורים נדלקת דווקא בזמן ההקשבה, וזה תהליך שלוקח שנים ולא שבועות.
שלושה חודשים אחרי סוף האימון מילאו המשתתפים העיוורים שאלון מעקב, ורובם סיפרו על עצמאות טובה יותר ברחוב או בבית. זה החלק שמעניין שיקום. עד כה נשענה התמונה על אנשים כמו , שמנווט כך מילדות, והניסוי מציע משהו צנוע ושימושי יותר: גם מי שמאבד ראייה בגיל שישים יכול לקנות מזה משהו, בעשרה שבועות.
wat. בעשרה שבועות למדו רואים ועיוורים בני 21 עד 79 לנווט לפי הד של נקישה, ולא הגיל ולא העיוורון הגבילו את קצב הלמידה.
wat wat
ההנחה הרווחת היא שיכולת כזאת שייכת למי שאיבד את הראייה בגיל צעיר. הניסוי מראה שזו מיומנות נלמדת, וששיקום יכול להציע אותה גם למי שמאבד ראייה בגיל מבוגר.
איך יודעים?
עשרים מפגשי אימון על פני עשרה שבועות, עם משתתפים עיוורים ורואים בני 21 עד 79. המשתתפים העיוורים מילאו גם שאלון מעקב שלושה חודשים אחר כך.
מה עדיין לא יודעים?
מדובר בקבוצה קטנה ומגוונת, בלי חלוקה אקראית. המסקנה על הגיל מגיעה מהשוואה בין קבוצות ולא מניסוי שתוכנן לבדוק אותה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איזה בעל חיים מפיק את הצליל החזק ביותר בעולם?אקולוקציה
פרי בשל מתסיס אלכוהול. מה זה עושה לעטלף שאוכל אותו?אקולוקציה
מי מחליט אילו זיכרונות יישארו לכם עד מחר?למידה