
, מהנדס ב־BBN, רצה לבדוק אם קוד יכול לעבור בעצמו בין מחשבים ברשת ארפאנט. התוכנית שכתב לא נועדה לגרום שום נזק, והיא הצליחה להעתיק את עצמה הלאה ולהיעלם מן המחשב הקודם. מה היא השאירה על המסך?
ארפאנט היא אבי האינטרנט המודרני, והדבר קרה ב־1971. התוכנית, שכונתה , הציגה את ההודעה "אני הק, תפסו אותי אם תוכלו" לפני שהיא קפצה למחשב הבא ונעלמה מהקודם. היא לא נועדה לגרום נזק כלשהו. בתגובה כתב ריי טומלינסון, אותו מהנדס שהמציא את פורמט הדוא"ל, תוכנית בשם ריפר שתפקידה היה לאתר ולמחוק את הקריפר, ונחשבת לתוכנת האנטי־ הראשונה.
השאלה שהובילה לזה אינה של תוקף אלא של מהנדס: האם תוכנית יכולה לעזוב מחשב אחד, לעבור לאחר ברשת, ולהמשיך לרוץ שם. ב־1971 זו הייתה שאלה פתוחה.
התשובה הייתה כן. קריפר התחברה למחשב מרוחק בארפאנט, העתיקה את עצמה אליו, והציגה את ההודעה ״אני הקריפר, תפסו אותי אם תוכלו״. בגרסה הראשונה היא אף מחקה את עצמה מן המחשב שעזבה, כלומר נדדה ולא התרבתה.
שום נזק לא נגרם, ולא הייתה כוונה לגרום. ובכל זאת התגובה הייתה מיידית, וריי טומלינסון, אותו מהנדס שהמציא את פורמט הדוא״ל, כתב תוכנית בשם ריפר שתפקידה לאתר ולמחוק אותה. היא נחשבת לאנטי־וירוס הראשון, והיא פעלה בדיוק באותה שיטה.
מה שאפשר לקחת מכאן הוא שהכוונה היא כל ההבדל. אותה יכולת לנוע ולהעתיק את עצמה היא גם הבסיס לעדכון תוכנה אוטומטי. והרשת נבנתה בהנחה שכל המשתמשים ידידותיים, מפני שכולם הכירו זה את זה, וזו ההנחה שהפכה עם השנים לבעיה. התיעוד מאותה תקופה חלקי, וחלק מן הפרטים נשען על זיכרון מאוחר.
wat. המילים הראשונות שתוכנה זדונית אי פעם הציגה היו הזמנה לתפוס אותה, לא איום.
wat wat
קריפר וריפר יחד מהווים את נקודת ההתחלה של כל תחום אבטחת המידע , אף שבמקורם היו רק ניסוי טכני סקרן.
איך יודעים?
האירוע מתועד בהיסטוריה הטכנית של ארפאנט ובעדויות של המעורבים ובני דורם, כולל תיאור מדויק של אופן ההעברה וההודעה שהוצגה.
מה עדיין לא יודעים?
התיעוד המקורי מהתקופה חלקי, וחלק מהפרטים המדויקים על גרסאות הקריפר השונות שהתפתחו נסמכים על זיכרון מאוחר של המעורבים.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך מגינים היום על מידע מפני מחשב שעדיין לא קיים?אבטחת מידע
איזה חרק אמיתי נמצא בתוך מחשב וקיבע מילה שכולנו אומרים?היסטוריה של המחשוב
מה הייתה ההודעה הראשונה שנשלחה באינטרנט?ארפאנט