יש מי שהולך ויש מי שמסתכל, ומקובל להניח שרק לראשון קורה משהו בגוף. חוקרים חיברו מדי דופק גם להולכים, גם לקרובי משפחה שצפו, וגם לצופים זרים מן היישוב. מה גילו במדידות?
הדופק של ההולכים ושל קרוביהם השתנה בדפוס כמעט זהה לאורך הטקס. אצל הצופים הזרים הדפוס הזה לא הופיע. הגוף של מי שהיה קשור רגשית הגיב כאילו הוא עצמו על הגחלים.
הטקס נערך בסן פדרו מנריקה שבספרד, כפר קטן שבו היא אירוע שנתי שכל הקהילה מגיעה אליו. זה מה שהפך אותו למעבדה טבעית: אפשר היה לחלק את הנוכחים לשלוש קבוצות ברורות, ולשאול מה מבדיל ביניהן.
הקבוצה הראשונה הייתה ההולכים עצמם. השנייה, קרובי משפחה שצפו מן הקהל. השלישית, תושבים אחרים מן הכפר שלא היו קשורים לאיש מן ההולכים. כולם קיבלו מדי דופק, וכולם ישבו באותו מרחק פיזי מן האש.
העקומות של ההולכים ושל קרוביהם עלו וירדו כמעט באותם רגעים. אצל הצופים הזרים הדפוס הזה לא הופיע כלל, למרות שראו בדיוק את אותו טקס מאותו מרחק. כלומר מה שקבע היה הקשר הרגשי, לא מה שהעיניים ראו.
הממצא מעניין דווקא בגלל מה שהוא אינו מוכיח. בין שתי עקומות אינו מסביר מה מחולל אותו: ייתכן שזו הזדהות, ייתכן שזו ציפייה דרוכה, וייתכן שאלה תגובות נשימה משותפות. מה שהוא כן מראה הוא שהגבול בין להשתתף לבין לצפות פחות חד ממה שנדמה.
wat. בטקס האש בספרד, הלב של קרוב משפחה בקהל עלה וירד יחד עם זה של ההולך על הגחלים. אצל זר באותו קהל זה לא קרה.
wat wat
טקסים נחשבים לעיתים למופע חיצוני. כאן נמדד שהם מייצרים תגובה גופנית משותפת אצל מי ששייך לקהילה.
איך יודעים?
הצוות הקליט רציף משלוש הקבוצות במהלך הטקס עצמו, והשווה מתמטית עד כמה עקומות הדופק נעות יחד. הקשר הרגשי, ולא הקרבה הפיזית, ניבא את הסנכרון.
מה עדיין לא יודעים?
זהו טקס אחד בקהילה אחת, עם מספר משתתפים קטן. סנכרון בין עקומות אינו מוכיח מה בדיוק גורם לו.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך מטבח אחד מאכיל עשרות אלפי אנשים בלי כרטיס כניסה?קהילה
האם טקס מכאיב יכול להגביר נדיבות קהילתית?קהילה
מה מגביל את הגובה שאליו עץ יכול להגיע?פיזיולוגיה