ההנחה המקובלת הייתה שבני אדם קודם התיישבו וגידלו מזון, ורק אחר כך פנו לפרויקטים דתיים או חברתיים גדולים. הוא אתר של מעגלי אבן ענקיים עם עמודים מקושטים, והוא קדם גם לכלי החרס וגם לחקלאות באזור. מה זה עושה לסדר הזה?
הסדר מתהפך. גבעל טפה, לכ־9600 לפני הספירה ושעמודיו בצורת T מקושטים בתבליטי חיות, מציע כיוון הפוך: אולי הצורך לארגן קבוצות גדולות סביב פרויקט בנייה משותף הוא שדחף , ולא להפך.
הסיפור המקובל על ראשית הציוויליזציה מסודר ומשכנע. קודם למדו בני אדם לגדל מזון, אז נוצרו עודפים, עודפים אפשרו יישובי קבע, וממקום שיש בו זמן פנוי וארגון צמחו מקדשים ומונומנטים. הדת מגיעה בסוף.
גבעל טפה מפריע לרצף הזה. מעגלי אבן עם עמודים בצורת T, חלקם במשקל עשרות טונות ומקושטים בתבליטי חיות, מתוארכים לכ־9600 לפני הספירה. זה לפני כלי חרס, ולפני שחקלאות התבססה באזור.
ומכאן הכיוון ההפוך שמוצע: להזיז עמוד של עשרות טונות צריך הרבה אנשים, ואנשים רבים במקום אחד צריכים לאכול. ייתכן שדווקא הצורך להאכיל קבוצות שהתכנסו סביב פרויקט משותף הוא שדחף לגידול מזון, ולא להפך. במקרה או לא, זהו בדיוק האזור שבו בויית החיטה לראשונה.
ההגינות מחייבת לומר שהפרשנות עדיין שנויה במחלוקת. הכינוי ״מקדש״ נתון בוויכוח, ובשנים האחרונות נמצאו באתר גם סימני מגורים ומתקני מים, מה שמחליש את התמונה של אתר פולחן טהור שאיש לא גר בו. מה שאינו שנוי במחלוקת הוא התאריך, וזה מספיק כדי לחייב לשאול מחדש מה בא קודם.
wat. האתר נבנה לפני שהומצאו כלי חרס, ולפני שחקלאות הפכה לדרך חיים קבועה באזור.
wat wat
אם הפרשנות נכונה, זה הופך את המקובל בהתפתחות הציוויליזציה, שבו חקלאות תמיד קדמה לפרויקטים דתיים וחברתיים גדולים.
איך יודעים?
תיארוך פחמן 14 של חומר אורגני סביב העמודים, יחד עם ניתוח שכבות החפירה, קבע את גיל האתר וסדר הבנייה שלו.
מה עדיין לא יודעים?
הפרשנות של האתר כמקום פולחן עדיין במחלוקת בין חוקרים. נמצאו מעט מבני מגורים באתר, כך שהתמונה המלאה של מי בנה אותו ולמה עדיין חסרה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
למה הפסל המונומנטלי העתיק בעולם עשוי מעץ ולא מאבן?פרהיסטוריה
כמה פעמים בכלל נכנסו בני אדם למערת שובה המצוירת?פרהיסטוריה
מתי מישהו צייר סיפור בפעם הראשונה, ולא רק חיה בודדת?פרהיסטוריה