מה ידעו חקלאים מקומיים על מאצ׳ו פיצ׳ו לפני החוקרים?

הירם בינגהאם, היסטוריון מייל, הגיע לאתר ב־1911 בהובלת חקלאי מקומי בשם מלצ׳ור ארטיאגה, שהראה לו הריסות שהוא ותושבי האזור הכירו כל חייהם. ב־1902, תשע שנים קודם לכן, כבר הגיע לשם חקלאי בשם אגוסטין ליזארגה עם שני אנשים נוספים, וחרתו את שמם על אבן כהוכחת נוכחות. בינגהאם לא נתן קרדיט מספק לליזארגה או לאנשים המקומיים שידעו על האתר. תרומתו האמיתית הייתה חשיפת מאצ׳ו פיצ׳ו לעולם האקדמי הבינלאומי, לא גילויו הראשוני.

הסיפור המוכר מספר על חוקר אמריקאי שעלה להרי האנדים ומצא עיר אבודה שנשכחה מאות שנים. כל מילה בו כמעט מדויקת, ואחת מהן לא.

בינגהאם אכן הגיע לאתר ב־1911, ומי שהוביל אותו לשם היה חקלאי מקומי בשם מלצ׳ור ארטיאגה, שהכיר את ההריסות כל חייו. משפחות עיבדו באזור טרסות, ואנשים ידעו בדיוק מה יש שם.

תשע שנים קודם לכן, ב־1902, כבר טיפס לשם חקלאי בשם אגוסטין ליזארגה עם שני אנשים נוספים, וחרתו את שמם על אבן. מפה משנת 1874 כבר מציינת את המיקום בשמו. האתר לא היה נעלם, הוא פשוט לא היה מוכר מחוץ לאזור.

מה שבינגהאם עשה באמת היה משמעותי: הוא הביא את האתר לידיעת העולם האקדמי, תיעד ופרסם. וזה בדיוק הניסוח המדויק, לעומת ״גילה״. עדיין נותרו שאלות פתוחות על מידת הידיעה לפני 1911, וייתכן שגם מיסיונרים בריטים וחוקר גרמני הגיעו לשם קודם.