במשך עשורים חזרה הטענה שבגוף האדם יש פי עשרה מתאים אנושיים, והיא הופיעה בספרי לימוד ובהרצאות. שלושה חוקרים התחקו אחרי עצמו, וחישבו מחדש. מה היחס האמיתי?
שלושה חוקרים מישראל ומקנדה מצאו שהוא נובע ממאמר מ־1972 שבו נעשה חישוב מהיר שלא נועד להיות מצוטט באופן נרחב. כשחישבו מחדש את המעי, הגיעו לכ־3.8 כפול עשר בחזקת שלוש עשרה חיידקים מול כ־3.0 כפול עשר בחזקת שלוש עשרה תאים אנושיים, כלומר יחס של כ־1.3 לאחד. מה שחשוב כאן הוא , לא הספרה הראשונה. המספרים כה קרובים, שכל יציאה לשירותים עשויה להטות את המאזן זמנית לטובת התאים האנושיים.
הטענה שיש בגוף פי עשרה חיידקים מתאים אנושיים הייתה מן הנתונים שמופיעים בכל מקום: בהרצאות, בכתבות, ובפתיחות של מאמרים מדעיים. היא גם שירתה רעיון מושך, שאנחנו יותר חיידקים משאנחנו עצמנו.
שלושה חוקרים התחקו אחרי המקור, וזה בעצמו תרגיל מאלף. הציטוטים הובילו אחד לשני עד למאמר מ־1972, שבו נעשה חישוב מהיר להמחשה, בלי כוונה לשמש נתון. משם הוא הועתק במשך עשורים.
החישוב מחדש נעשה בשני צדדים בנפרד. תאים אנושיים נספרו לפי סוגי רקמות, ומכאן הפתעה קטנה: רוב התאים בגוף הם תאי דם אדומים זעירים, ולא תאי שריר או עצב. החיידקים נספרו לפי נפח ותכולת המעי הגס, שבו מרוכז כמעט כולם.
התוצאה: כ־3.8 כפול עשר בחזקת שלוש־עשרה חיידקים מול כ־3.0 כפול עשר בחזקת שלוש־עשרה תאים אנושיים, כלומר יחס של כ־1.3 לאחד. המספרים כה קרובים שיציאה לשירותים מטה את המאזן זמנית. זה אינו מקטין את חשיבות , וזה כן מראה איך מספר שנשמע מדויק מתגלגל עשורים בלי שאיש בודק מאיפה הגיע.
wat. כל יציאה לשירותים עשויה להטות את המאזן זמנית לטובת התאים האנושיים.
wat wat
המקרה מדגים איך מספר שנשמע מדויק יכול להתגלגל בין מאמרים במשך עשורים בלי שאיש בודק מאיפה הוא הגיע מלכתחילה.
איך יודעים?
החוקרים בנו הערכה מחדש לשני צדי היחס בנפרד: ספירת תאים אנושיים לפי סוגי רקמות, וספירת חיידקים לפי נפח ותכולת המעי הגס.
מה עדיין לא יודעים?
גם המספרים החדשים הם הערכות עם טווח אי־ודאות, והם מתייחסים במשקל שבעים קילוגרם ולא לכל אדם.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך חיידקים במעי של עכבר משנים את ההתנהגות שלו?מיקרוביום
מה קרה לזיכרון של עכברים זקנים כששינו את חיידקי המעי שלהם?מיקרוביום
בשביל מה בעצם התוספתן?מיקרוביום