סקוט קלי בילה כמעט שנה שלמה בתחנת החלל הבינלאומית, בעוד אחיו התאום הזהה מארק נשאר על כדור הארץ. זו ביקורת מושלמת שכמעט אי אפשר להשיג בביולוגיה אנושית. מה נמצא כשהשוו ביניהם?
השהות נמשכה בין 2015 ל־2016, ומארק הוא אסטרונאוט בדימוס. נמצא ששיא השינויים של סקוט חזר לרמת הבסיס תוך חצי שנה מהנחיתה, אבל כשבעה אחוזים נותרו שונים באופן מתמשך, בעיקר בגנים הקשורים , לתיקון דנ"א ולתגובה לרמות חמצן חריגות. גם , קצוות הכרומוזומים שקשורים להזדקנות תאית, התארך במפתיע במהלך השהות בחלל וקוצר שוב במהירות עם החזרה לכדור הארץ.
הבעיה בחקר השפעת החלל על הגוף היא שאין עם מה להשוות. כל אדם שונה, וכל שינוי שנמדד באסטרונאוט יכול לנבוע מן החלל או פשוט ממנו. כאן נפתרה הבעיה הזאת בצירוף מקרים ביולוגי: שני תאומים זהים, שניהם אסטרונאוטים, ואחד מהם טס לשנה.
נאספו דגימות דם ורקמה משניהם לפני המשימה, במהלכה ואחריה, ונמדדו גנטיקה, מערכת חיסון, קוגניציה, ועוד. מה שהתקבל הוא הנתונים המפורטים ביותר שיש על גוף אדם בחלל.
התמונה הכללית מרגיעה יחסית. רוב השינויים בביטוי הגנים חזרו לקדמותם תוך חצי שנה מן הנחיתה, וכשבעה אחוזים נותרו שונים, בעיקר בגנים שקשורים למערכת החיסון, לתיקון ולתגובה לרמות חמצן חריגות.
הממצא שהפתיע היה דווקא הטלומרים, קצוות הכרומוזומים שקשורים להזדקנות תאית. הם התארכו בחלל, בניגוד לכל ציפייה, והתקצרו במהירות אחרי הנחיתה. ההסבר אינו ידוע. ומעל הכול עומדת המגבלה: זה מחקר על שני אנשים, ולכן הוא נקודת מוצא למחקר ולא מסקנה על בני אדם בכלל.
wat. אחרי חצי שנה בחזרה על כדור הארץ, שבעה אחוזים מהגנים של סקוט קלי עדיין לא חזרו למה שהיו.
wat wat
המחקר מספק את הנתונים הביולוגיים המפורטים ביותר שיש כיום על ההשפעה של שהות ממושכת בחלל על גוף האדם, קריטי לתכנון משימות עתידיות למאדים.
איך יודעים?
החוקרים אספו דגימות דם ורקמה משני האחים לפני, במהלך ואחרי המשימה, והשוו את הנתונים הגנטיים והפיזיולוגיים ביניהם לאורך זמן.
מה עדיין לא יודעים?
זהו בלבד, אחד, כך שאי אפשר להכליל ממנו מסקנות סטטיסטיות חזקות על כלל בני האדם, רק לשמש נקודת מוצא למחקר נוסף.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
האם כיוון מערבולת השיער משתנה בין שני חצאי העולם?תאומים
מאיפה הגיע כלי עריכת הגנים המדויק ביותר שיש לנו?מוח וגוף
מה אפשר ללמוד ממסטיק בן 5,700 שנה?ארכיאולוגיה