למה העננים של נפטון כמעט נעלמו?

בצילומי נפטון בין 1994 ל־2022 הופיעו ונעלמו עננים בהירים בכמויות משתנות. סביב 2020 נרשמה ירידה חריגה בענני קווי הרוחב הבינוניים, אף שבקוטב הדרומי נשארה פעילות. החוקרים השוו את השינויים לקרינה על־סגולה של השמש, אור שאיננו רואים, ומצאו התאמה בזמן. ייתכן שהקרינה משפיעה על הכימיה שיוצרת אובך ועננים גבוהים. אך מתאם אינו הוכחה לסיבה, והעננים הפנימיים והדינמיקה של נפטון מוסיפים חלקים שעדיין אינם מובנים.

סדרה ארוכה של תמונות אפשרה לראות שנפטון אינו שומר על אותה כמות עננים לאורך שנים. שיאים ושפל נראו ביותר ממחזור אחד.

ההתאמה לפעילות השמש מעניינת במיוחד במרחק של נפטון. ובכל זאת השפעת אור השמש אינה ההסבר היחיד האפשרי, והמחקר אינו מראה ענן בודד שנוצר בגלל קרן מסוימת.

מה שמאפשר את התצפית הוא תכונה כימית. באטמוספרה של נפטון יש מתאן שבולע חלק מן האור, ולכן ב הדמיה באינפרה־אדום הכוכב נראה כהה ואילו ענן שמוצב מעל שכבת המתאן בולט כנקודה בהירה. כך תמונה פשוטה הופכת למפת עננים.

הערך של העבודה הוא ב סדרת זמן ארוכה. מחזור השמש נמשך כאחת עשרה שנים, ולכן כדי לטעון על קשר צריך לראות לפחות שניים מהם, וזה מה שעשרים ושמונה שנות תצפית מאפשרות. הקשר נותר מפתיע בגלל אור שמש חלש: נפטון מקבל כחלק אחד מתשע מאות מן האור שמגיע אלינו. זו הסיבה שהמחקר מציג התאמה בזמן בלבד, ולא מנגנון שנמדד.