אם מחקר מוצא דפוס שמנבא אילו מניות יעלו, הגיוני שמשקיעים ינצלו אותו. הגיוני גם שהניצול הזה יאכל את הדפוס עצמו. חוקרים בדקו 97 משתנים שפורסמו, לפני הפרסום ואחריו. מה קרה להם?
התשואה ירדה ב־26%, היא ירדה ב־58%. ההפרש מצביע על כך נשחקת כשמשקיעים לומדים את הדפוס וסחרו עליו, עד שחלק מן ההזדמנות נעלם. חלק אחר כנראה נבע , שיצר חוק שנראה טוב בעבר אך לא שרד בעתיד.
שוק ההון מגיב לידע. אם מאמר מגלה שמאפיין מסוים מנבא תשואה, קנייה מוקדמת של המניות המתאימות דוחפת את מחירן ומצמצמת את הרווח העתידי.
החוקרים אספו 97 מנבאים שפורסמו בספרות וחילקו את זמנם לשלושה: המקורי, שנים שלא שימשו במחקר אך קדמו לפרסום, והשנים שאחרי הפרסום.
הירידה של 26% לפני הפרסום משמשת גבול עליון להשפעת התאמת יתר לנתונים. הירידה הכוללת של 58% אחריו מותירה פער שמתאים לכך שסוחרים למדו מן המחקר.
הפירוק אינו ניסוי מבוקר, ולכן המספרים אינם חלוקה מוחלטת בין טעות ללמידה. המסר הברור הוא שתשואה היסטורית נחלשת הן כשהיא פוגשת זמן חדש והן כשהיא נעשית ידועה.
wat. אחרי ש־97 דפוסי תשואה פורסמו, הרווח שנקשר אליהם ירד בממוצע ב־58%.
wat wat
שיטת השקעה אינה חוק טבע קבוע: עצם הידיעה עליה יכולה לשנות מחירים, ומבחן היסטורי יכול למצוא דפוס מקרי.
איך יודעים?
החוקרים חילקו לכל משתנה את התשואה לתקופת המחקר, תקופה חדשה לפני הפרסום ותקופה לאחר שהמאמר נעשה ציבורי.
מה עדיין לא יודעים?
החלוקה אינה יכולה לזהות במדויק כמה מן הירידה נבע מלמידת השוק וכמה משינויים אחרים בכלכלה ובמסחר.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
האם יום של ירידות בבורסה מופיע גם ברישומי בתי חולים?שוק ההון
האם האפשרות להמר נגד מניה יכולה לרסן דיווח כספי?שוק ההון
למה האזור שמייצב את התנועה עוזר גם להבין כוונות של אנשים?חיזוי