מקודדים ביטים במצבים של חלקיקים, למשל פוטונים. אם צד שלישי את המידע, עצם המדידה משנה חלק מן המצבים האלה. מה זה נותן לשולח ולמקבל?
השולח והמקבל יכולים להשוות ביניהם דגימה של הביטים ולבדוק אם , ועלייה כזו מסגירה האזנה. זה מגן על שלב חלוקת המפתח בלבד, ואינו פותר את אבטחת המכשירים, האימות והתוכנה שסביבו.
מידע רגיל אפשר להעתיק בלי לגעת במקור, וזו הבעיה: האזנה לא משאירה עקבות. בחלוקת מפתח קוונטית מקודדים ביטים במצבים של חלקיקים, ושם המצב שונה.
כל ניסיון להעתיק מחייב מדידה, וכל מדידה משנה חלק מן המצבים. ההגנה אפוא אינה נשענת על כך שקשה לחשב משהו, אלא על חוק פיזיקלי שאינו תלוי בכוח המחשוב של התוקף.
הגילוי עצמו פשוט: הצדדים מקריבים דגימה מן המפתח ומשווים אותה בערוץ פתוח. אם שיעור אי ההתאמות חורג מן הרעש הצפוי, המפתח נפסל לפני שהשתמשו בו.
מה שההוכחה מניחה הוא מכשירים אידיאליים. בפועל אפשר לסנוור גלאים או לנצל מקור ששולח כמה פוטונים במקום אחד, ומערכות מסחריות אכן הותקפו כך. השיטה גם יקרה ומוגבלת בטווח, ולכן היא מגינה על שלב אחד ואינה הצפנה בלתי ניתנת לפיצוח.
wat. מדידה לא מורשית יכולה לשנות את המפתח הקוונטי, אבל מכשיר פגום עדיין עלול להיחשף.
wat wat
הכרטיס מפריד בין הבטחה פיזיקלית מעניינת לבין מערכת אבטחה שלמה, שבה חולשה במכשיר יכולה לבטל את היתרון.
איך יודעים?
הטענה נובעת מחוקי המדידה הקוונטית ומנוסתה במערכות אופטיות. ניתוחי אבטחה בודקים גם , תרחישים שבהם התוקף מנצל פגמים בגלאים או במקור הפוטונים.
מה עדיין לא יודעים?
חלוקת מפתח קוונטית יקרה ומוגבלת לטווחים ולציוד מסוימים. היא אינה הצפנה בלתי ניתנת לפיצוח בכל מצב.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך מגינים היום על מידע מפני מחשב שעדיין לא קיים?הצפנה
איזה קיר של מנורות לבה שומר על חלק מהאינטרנט?הצפנה
למה מחליפים גלי רדיו בחלל בקרן לייזר צרה?תקשורת