האם חלום מסדר רעיונות מחדש גם בלי לפתור בעיה?

משתתפים עבדו על בעיה, ולאחר מכן חלקם ישנו. החוקרים מיפו איך כל אדם מקשר מילים ורעיונות הנוגעים אליה. אחרי שנת REM נמצאו יותר שינויים בקשרים הרחוקים מן ההסבר הראשון שקפץ לראש. זה מעניין כי יצירתיות עשויה לדרוש התרחקות מנתיב מחשבה מוכר. אבל השינוי ברשת האסוציאציות לא תורגם בניסוי ליתרון ברור בפתרון עצמו.

פתרון בעיה אינו תמיד קפיצה אחת של השראה. לפעמים צריך להחליש קשר מובן מאליו ולחזק קשר רחוק יותר. המחקר ניסה למדוד בדיוק את השינוי הזה.

אחרי שנת REM השתנתה רשת האסוציאציות סביב הבעיה, בעיקר בקשרים הרחוקים. ובכל זאת משתתפים שישנו לא פתרו יותר בעיות באופן מובהק. ההבחנה בין שינוי מחשבתי ובין הצלחה בפועל היא לב הממצא.

כדי לבדוק רעיון מעורפל צריך למדוד אותו. הטענה ששנת REM היא מצב היפר־אסוציאטיבי נשמעת יפה אך אינה ניתנת לבדיקה כפי שהיא, ולכן החוקרים בנו לכל נבדק רשת סמנטית מתוך תשובותיו, והשוו אותה לפני תקופת דגירה בת תשעים דקות ואחריה.

ההשוואה הייתה משולשת: הפסקה עם שנת REM, הפסקה עם שינה בלי REM, והפסקה בערות. מול ערות, שנת REM שינתה את מבנה הייצוג של הבעיה בשתי דרכים: היא חיברה מושגים רחוקים זה לזה, וגם החלישה אסוציאציות חזקות שאינן מובילות לפתרון. הניקוי הזה הוא החלק שקל לפספס, והוא לא פחות חשוב מן החיבור.