נעה במהירות של כ־28 אלף קילומטרים בשעה, בגובה של כארבע מאות קילומטרים. במהירות כזו הקפה שלמה סביב כדור הארץ אורכת בערך תשעים דקות. כמה פעמים ביום הצוות חוצה את קו האור והצל?
שש עשרה זריחות ביממה, אחת בערך בכל תשעים דקות. : היא בדיוק המהירות שבה מתעקלת באותו קצב שבו פני כדור הארץ מתעקלים מתחתיה.
הנתון עצמו נשמע כמו סקרנות, והוא בעצם תוצאה של חשבון. התחנה נעה בכ־28 אלף קילומטרים בשעה בגובה של כארבע מאות קילומטרים, ובמהירות הזאת הקפה שלמה אורכת כתשעים דקות. מכאן שש־עשרה חציות של קו האור והצל בכל יממה.
המהירות אינה שרירותית ואינה נתונה לבחירה. היא בדיוק המהירות שבה מסלול הנפילה של הגוף מתעקל באותו קצב שבו פני כדור הארץ מתעקלים מתחתיו. מי שינוע לאט יותר יפגע בקרקע, ומי שינוע מהר יותר יעלה למסלול גבוה יותר.
מכאן גם ההסבר לחוסר המשקל, שהוא כמעט תמיד מוסבר לא נכון. בגובה הזה הכבידה עדיין כתשעים אחוזים ממה שיש על הקרקע. האסטרונאוטים אינם מחוץ לכבידה אלא נופלים בתוכה ברציפות, יחד עם התחנה ועם העט שנשמט להם מן היד, ולכן דבר אינו נלחץ אל הרצפה.
ההשלכה המעשית אינה בנוף אלא בשינה. מחזור אור וחושך של תשעים דקות מפריע לשעון הביולוגי, ולכן הצוות חי לפי יום מלאכותי עם תאורה מתוזמנת. ועוד פרט שממחיש שמסלול אינו מקום קבוע: שאריות אטמוספרה בולמות את התחנה והיא מאבדת גובה, ולכן היא זקוקה לדחיפות מנוע מדי פעם, וזמן ההקפה משתנה מעט לאורך השנים.
wat. תשעים דקות להקפה, ומכאן שש עשרה זריחות ושש עשרה שקיעות בכל יממה.
wat wat
מחזור אור וחושך של תשעים דקות משבש את , ולכן שינה בחלל היא בעיה תפעולית אמיתית שדורשת תאורה מלאכותית מתוזמנת.
איך יודעים?
מסלול התחנה נמדד ברציפות ברדאר ובמעקב לוויני, וזמן ההקפה נגזר ישירות מהגובה ומהמהירות לפי חוקי הכבידה.
מה עדיין לא יודעים?
התחנה מאבדת גובה בגלל שאריות אטמוספרה ודורשת דחיפות מנוע מדי פעם, ולכן זמן ההקפה משתנה מעט לאורך השנים.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מה עושה המוח בלילה שהוא לא מספיק לעשות ביום?שינה
מי מחליט אילו זיכרונות יישארו לכם עד מחר?שינה
מה מכוונן את השעון הפנימי שלכם מחדש כל בוקר?שינה