מחירי הצבעונים בהולנד קרסו בשבוע אחד. מה בדיוק קרה באותו שבוע?

שם מחבר הספר הוא צ׳רלס מקאי. הזינוק במחירים התחיל באמצע נובמבר 1636, בדיוק בעונת השתילה, כשהמידע נעלם מן העין. הקריסה הגיעה בשבוע הראשון של פברואר 1637, בדיוק כשהנבטים פרצו מן האדמה וגילו את הכמויות ואת הזנים שהכתים וירוס הצבעוני בפסים. התמיכה החזקה ביותר בהסבר היא המקום: הקריסה התחילה בהארלם, שבה התנאים הקדימו את הנביטה והפכו אותה לגלויה ראשונה.

כדי להבין את הקריסה צריך לראות את לוח השנה החקלאי. בצל צבעוני נשתל בסתיו, שוכב באדמה כל החורף, נובט בסוף החורף ופורח באביב. בין השתילה לנביטה הוא בלתי נראה לחלוטין, וגם מי שקנה אותו אינו יכול לדעת מה קנה.

בדיוק בחלון הזה רתח המסחר. הזינוק במחירים התחיל באמצע נובמבר 1636, כלומר מיד אחרי עונת השתילה, כשכל מה שנותר לסוחרים הוא ניירות. אלה חוזים עתידיים: התחייבות לקנות בקיץ בצל שאיש אינו רואה, והמחיר שלו נקבע מתוך ניחוש לגבי כמות שאיש אינו יודע.

בשבוע הראשון של פברואר 1637 פרצו הנבטים מן האדמה, והכמות נעשתה גלויה. המחיר התרסק תוך ימים. הפרט שהופך את זה מסיפור יפה לטיעון הוא המקום: הקריסה התחילה בהארלם, שבה התנאים הקדימו את הנביטה, ורק אחר כך התפשטה. המידע נסע בקצב שבו הצמחים יצאו מן האדמה.

זה מסדר מחדש את כל המשל. לא צריך טירוף המונים כדי לנפח מחיר, מספיק שמידע בסיסי מוסתר לכמה חודשים ואז נחשף בבת אחת. וצריך לזכור שזה הסבר היסטורי שנשען על התאמת תאריכים ולא על ניסוי, ושיש היסטוריונים שמצביעים על סיבות נוספות, מצו של השלטונות ועד המגפה שהשתוללה באותן שנים.