מה מנבא באיזו שכונה תמצאו יותר צל?

עצים ברחוב אינם מתחלקים שווה בשווה בין שכונות. חוקרים השוו מפות מדויקות של צמרות עצים לנתוני מפקד בשבע ערים בארצות הברית. בכל הערים נמצא קשר חיובי בין הכנסה חציונית לכיסוי עצים. הקשר למאפיינים כמו מוצא השתנה כשהכניסו למודל גם הכנסה, גיל הבניינים וחינוך. המחקר אינו מוכיח שכסף לבדו גורם לנטיעת עצים, אבל הוא מצביע על פער עירוני ממשי שחשוב למפות אם רוצים לתכנן צל הוגן יותר.

מחקרי עצים עירוניים נשענו לעיתים על נתונים גסים מדי כדי לראות הבדלים בין שכונות סמוכות. כאן השתמשו במפות מפורטות ובנתוני מפקד.

הקשר להכנסה היה עקבי בכל שבע הערים. מודלים שכללו כמה מאפיינים יחד הראו שהקשר בין מוצא לכיסוי עצים מורכב יותר. לכן הממצא מתאים לתכנון שאלות צדק סביבתי, לא להסבר יחיד של הפער.

המדידה נעשתה בשבע ערים בארצות הברית, בשילוב של נתוני כיסוי קרקע ברזולוציה גבוהה עם נתוני מפקד ברמת קבוצת מבנים. חופת עצים נמדדת מלמעלה, ולכן אפשר להשוות בין ערים בלי להסתמך על רישומי עירייה.

בכל הערים נמצא קשר חיובי חזק בין כיסוי העצים לבין ההכנסה החציונית. החלק העדין יותר הוא מה שקרה למוצא אתני: בבדיקה פשוטה הוא נראה קשור, אבל ב רגרסיה רב־משתנית שמכניסה גם הכנסה, השכלה ו גיל הבנייה הקשר הזה נעלם ברוב הערים. בנוסף, התחשבות ב מתאם מרחבי שיפרה את המודל בכל מקום, ולכן גם המסקנה המתודית חשובה: שכונות שכנות אינן תצפיות עצמאיות.