יער קולט פחמן כשהעצים גדלים, ומשחרר אותו כשהם נשרפים או נרקבים, ולכן המאזן יכול להתהפך, ולא בהכרח באותו אופן בכל מקום. כדי לבדוק היכן האמזונס עומד היום, מדדו את האוויר מעל אזורים שונים בו והשוו ביניהם. מה יצא בכל אזור?
המזרח, שבו נכרתו יותר עצים והיו יותר שרפות, פלט יותר פחמן מכפי שקלט. במרכז ובמערב, שנשארו רטובים ומיוערים יותר, המאזן נשאר בערך מאוזן. לכן נכון לומר שהמזרח הפך , לא האמזונס כולו. כותרת כללית כזאת מתארת את המצב באופן חלקי בלבד, כי הפערים בין האזורים משנים את התמונה.
הכותרת שהתפרסמה הייתה חדה: האמזונס הפך ממערכת שקולטת פחמן למערכת שפולטת אותו. זה . היא נכונה חלקית, ובדיוק החלקיות הזאת היא העניין.
המדידה נעשתה בשיטה שמאפשרת להפריד בין אזורים. מטוסים אספו דגימות אוויר בגבהים שונים מעל חלקים שונים של האגן, ומדדו מה נכנס ומה יוצא מכל אזור בנפרד, במקום לתת מספר אחד לאגן כולו.
מה שהתקבל הוא שתי תמונות שונות. האזור המזרחי, שסבל נרחבת ומתנאי אקלים קיצוניים יותר, הפך למקור נטו של פחמן, בעיקר בגלל שרפות. האזור המרכזי והמערבי, שנשארו רטובים ומיוערים, לא הראו את אותה מגמה בבירור.
וזו בדיוק המסקנה המעשית. אילו דיווחנו על ממוצע אחד, היה נדמה שהיער כולו נכנע ושאין מה לעשות. הפילוח מראה את ההפך: יער שנשמר שלם עדיין מתפקד כבור פחמן, ולכן עצירת הכריתה ממוקדת ומשתלמת. המדידות כיסו תקופה מוגבלת וחלק מן האגן, ולכן המגמה ארוכת הטווח עדיין אינה ודאית.
wat. המזרח המיוער פחות כבר פולט יותר פחמן ממה שהוא סופג. המרכז הרטוב יותר עדיין לא.
wat wat
הבנת ההבדל האזורי חשובה למדיניות: היא מראה שיערות שנשמרים שלמים עדיין מתפקדים כבור פחמן, מה שמחזק את החשיבות של עצירת כריתת יערות ממוקדת.
איך יודעים?
אספו דגימות אוויר בגבהים שונים מעל חלקים שונים של האגן, ומדדו ריכוזי פחמן דו־חמצני שנכנסים ויוצאים מהיער בכל אזור בנפרד.
מה עדיין לא יודעים?
המדידות מכסות תקופה מוגבלת ואזור גיאוגרפי חלקי מתוך אגן ענק, ולכן עדיין יש אי־ודאות לגבי המגמה המדויקת בטווח הארוך יותר.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איזה נוף תופס 3% מהיבשה ואוגר יותר פחמן מכל היערות?פחמן
מה משתחרר מהקרקע הקפואה של הצפון כשהיא מפשירה?פחמן
נטיעת עצים תמיד מקררת את כדור הארץ?פחמן