נוצר בסביבה רוויית מים, שבה מאט מאוד את פירוק הצמחייה המתה. במקום להירקב ולשחרר פחמן דו־חמצני, שאריות הצמחים נערמות שכבה על שכבה במשך אלפי שנים. כמה פחמן מצטבר שם?
התוצאה היא במיוחד: ביצות כבול תופסות רק כשלושה אחוזים משטח היבשה של כדור הארץ, אבל אוגרות בערך פי שניים פחמן מכלל הביומסה של יערות העולם יחד.
הרעיון פשוט וקשה לתפוס: זהו נוף שמתפקד כמחסן, ומה שאגור בו אינו עץ חי אלא צמחייה מתה שלא הספיקה להירקב.
המנגנון הוא חוסר חמצן. בסביבה רוויית מים שמפרקים חומר אורגני נחנקים, והפירוק מאט מאוד. במקום שהצמחייה המתה תשחרר פחמן דו־חמצני, היא נערמת שכבה על שכבה, בקצב של בערך מילימטר בשנה.
לאורך אלפי שנים זה מצטבר לעומק של מטרים, ומכאן הצפיפות המפתיעה: ביצות כבול תופסות כשלושה אחוזים משטח היבשה ואוגרות בערך פי שניים פחמן מכלל הביומסה של יערות העולם יחד. שטח קטן שמחזיק מאגר ענק.
וכאן גם הסכנה. ברגע שמייבשים ביצה לחקלאות או לכריית דלק, החמצן חודר פנימה והפירוק מתחדש: פחמן שנאגר במשך אלפי שנים משתחרר בתוך שנים ספורות, ושטח כבול מיובש גם נוטה לבעור בשרפות תת־קרקעיות שקשה לכבות. האומדנים העולמיים נושאים אי ודאות לא קטנה, בעיקר באזורים טרופיים ובסיביר, שבהם המיפוי חלקי והעומק קשה למדידה.
wat. פחמן שהצטבר שם באלפי שנים משתחרר תוך שנים ספורות ברגע שמייבשים את הביצה.
wat wat
כשמייבשים ביצת כבול לחקלאות או לכריית דלק, החמצן חודר פנימה והפירוק מתחדש, ופחמן שנאגר במשך אלפי שנים משתחרר בתוך שנים ספורות.
איך יודעים?
ההערכה מבוססת על מיפוי שטחי כבול ברחבי העולם, יחד עם מדידות עומק ותכולת פחמן מהקרקע.
מה עדיין לא יודעים?
האומדנים העולמיים נושאים אי־ודאות לא קטנה, בעיקר באזורים טרופיים ובסיביר שבהם המיפוי חלקי והעומק קשה למדידה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
האם יער האמזונס עדיין סופג יותר פחמן ממה שהוא פולט?שינויי אקלים
מה משתחרר מהקרקע הקפואה של הצפון כשהיא מפשירה?פחמן
נטיעת עצים תמיד מקררת את כדור הארץ?פחמן