היא התחושה מול משהו גדול שמקטין לרגע את המקום שלנו בתמונה, ויש שטוענים שהיא מייצרת נדיבות. בניסוי צפו משתתפים בטבע מרהיב, בתמונות ניטרליות, ובטבע יומיומי שהיה , ואז נמדדה גם תחושה וגם נתינה. מה זז?
הטבע המרהיב עורר יותר יראה, תחושת קטנות ושיפור במצב הרוח, וגם . אבל כשנמדדה נכונות לתת לאחרים, שלוש הקבוצות לא נבדלו באופן .
ההשערה המקובלת היא שיראה מקטינה את העיסוק בעצמי ולכן מרחיבה מקום לאחרים, והמבחן שלה צריך להיות מעשה ולא הרגשה.
בניסוי צפו משתתפים במצגת של טבע מרהיב, טבע יומיומי או תמונות ניטרליות. הקבוצה האמצעית חשובה: בלעדיה אי אפשר להפריד בין השפעת הטבע לבין השפעת ההוד.
הטבע המרהיב אכן עורר יותר יראה, תחושת קטנות ושיפור במצב הרוח, וגם נטייה חברתית יותר במדד בחירה, שמציג חלוקות בין עצמי לאחר.
אבל כשנמדדה נכונות לתת בפועל, שלוש הקבוצות לא נבדלו באופן מובהק. כלומר התחושה וההצהרה זזו, והמעשה לא. רגש שמרגיש מוסרי אינו מבטיח תהיה נדיבה יותר. הניסוי השתמש בתמונות ובתרומה קצרה במעבדה, ולא בחוויה ממשית של טבע לאורך זמן.
wat. טבע מרהיב עורר יראה ושינה בחירה חברתית, אבל לא הגדיל תרומה בפועל.
wat wat
רגש שמרגיש מוסרי אינו מבטיח שההתנהגות הבאה באמת תהיה נדיבה יותר.
איך יודעים?
ניסוי השווה שלושה סוגי מצגות ומדד רגש, מצב רוח, בחירות חברתיות ונכונות לתרום.
מה עדיין לא יודעים?
הניסוי השתמש בתמונות ובתרומה קצרה במעבדה, ולא בחוויה ממשית של טבע לאורך זמן.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מה עושה לאנשים דקה אחת מול נוף עוצר נשימה?רגש
למה מול נוף עצום אנחנו מרגישים קטנים?יראה
מה הופך נוף גדול ליראת־הוד ולא רק ליפה?טבע