איזה בעל חיים מגדל מחדש רגל שלמה, עם עצם ועצבים?

אצל האקסולוטל תאים באזור הקטיעה עוברים דה־דיפרנציאציה, חוזרים למצב פחות מיוחד, ויוצרים גוש שנקרא בלסטמה. מתוך הגוש הזה נבנים מחדש עצם, שריר, כלי דם ועצבים בסדר הנכון ובפרופורציה הנכונה. התוצאה היא גפה מתפקדת, לא תחליף. אותו יצור גם מסוגל לשקם חלקים מהלב ומחוט השדרה.

כדי לראות מה מיוחד כאן, שווה להשוות מול מה שקורה אצלנו. יונק שנפצע סוגר את הפצע מהר, ברקמת צלקת. זו אסטרטגיה טובה: מהירות מונעת זיהום ודימום. המחיר הוא שהרקמה החדשה אינה זהה למקורית.

אצל האקסולוטל השלב הזה נדחה. במקום צלקת נוצר בקצה הקטיעה גוש תאים שנקרא בלסטמה, ובו תאים שוויתרו על חלק מהתמחותם וחזרו למצב גמיש יותר. מכאן מתחילה בנייה ולא סגירה.

החלק המדהים הוא לא הגדילה אלא הסדר. מתוך הגוש נבנים עצם, שריר, כלי דם ועצבים, בסדר הנכון, בפרופורציה הנכונה, ובגודל שמתאים לגפה שהייתה. הניסוי שממחיש זאת הוא העברת בלסטמה ממקום למקום: היא בונה את מה שהיה אמור לצמוח במקומה המקורי, כלומר היא יודעת איפה היא.

מכאן גם הקושי ביישום. הבנת ההבדל בין ריפוי בצלקת לבין בנייה מחדש היא אחת השאלות המרכזיות ברפואה משקמת. אלא שאותה יכולת עצמה, תאים שמאבדים זהות ומתחלקים בקצב גבוה, היא גם ההגדרה של גידול. יונקים אינם אקסולוטלים, וגם אם המנגנון יפוענח במלואו אין ודאות שאפשר להפעיל אותו אצלנו בבטחה.