
כשיונק נפצע, הגוף סוגר את הפצע מהר בעזרת , וזה מציל חיים אבל חוסם בנייה מחדש. אצל קורה משהו אחר לגמרי באזור הקטיעה. מה נבנה שם?
אצל האקסולוטל תאים באזור הקטיעה עוברים , חוזרים למצב פחות מיוחד, ויוצרים גוש שנקרא . מתוך הגוש הזה נבנים מחדש עצם, שריר, כלי דם ועצבים בסדר הנכון ובפרופורציה הנכונה. התוצאה היא גפה מתפקדת, לא תחליף. אותו יצור גם מסוגל לשקם חלקים מהלב ומחוט השדרה.
כדי לראות מה מיוחד כאן, שווה להשוות מול מה שקורה אצלנו. יונק שנפצע סוגר את הפצע מהר, ברקמת צלקת. זו אסטרטגיה טובה: מהירות מונעת זיהום ודימום. המחיר הוא שהרקמה החדשה אינה זהה למקורית.
אצל האקסולוטל השלב הזה נדחה. במקום צלקת נוצר בקצה הקטיעה גוש תאים שנקרא בלסטמה, ובו תאים שוויתרו על חלק מהתמחותם וחזרו למצב גמיש יותר. מכאן מתחילה בנייה ולא סגירה.
החלק המדהים הוא לא הגדילה אלא הסדר. מתוך הגוש נבנים עצם, שריר, כלי דם ועצבים, בסדר הנכון, בפרופורציה הנכונה, ובגודל שמתאים לגפה שהייתה. הניסוי שממחיש זאת הוא העברת בלסטמה ממקום למקום: היא בונה את מה שהיה אמור לצמוח במקומה המקורי, כלומר היא יודעת איפה היא.
מכאן גם הקושי ביישום. הבנת ההבדל בין ריפוי בצלקת לבין בנייה מחדש היא אחת השאלות המרכזיות ברפואה משקמת. אלא שאותה יכולת עצמה, תאים שמאבדים זהות ומתחלקים בקצב גבוה, היא גם ההגדרה של גידול. יונקים אינם אקסולוטלים, וגם אם המנגנון יפוענח במלואו אין ודאות שאפשר להפעיל אותו אצלנו בבטחה.
wat. במקום צלקת נוצרת אצלו בלסטמה, גוש תאים שממנו נבנים מחדש עצם, שריר ועצב.
wat wat
הבנת ההבדל בין ריפוי בצלקת לבין בנייה מחדש היא אחת השאלות המרכזיות ברפואה משקמת.
איך יודעים?
מעקב אחרי תאים מסומנים במהלך ההתחדשות מראה מאילו תאים נוצרת כל רקמה. של האקסולוטל רוצף ומאפשר להשוות את הגנים הפעילים לאלה של יונקים.
מה עדיין לא יודעים?
יונקים אינם אקסולוטלים. גם אם יזוהה המנגנון המלא, אין ודאות שאפשר להפעיל אותו בגוף אנושי בלי סיכון של גדילה בלתי מבוקרת.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
האם פלצבו עדיין עובד אם אומרים לכם מראש שזה פלצבו?רפואה
איזו רשלנות של חוקר שיצא לחופשה הצילה מיליוני חיים?רפואה
מה הקשר בין חליבת פרות לחיסון הראשון בהיסטוריה?רפואה