בונים בונים סכרים כדי ליצור לעצמם בריכה בטוחה, ולא מתוך כוונה לשנות משהו מעבר לכך. אבל סכר מאט זרימה, מעלה את ומפזר לחות אל הגדות. מה זה עושה לנוף שסביב?
בודד עשוי לאגור מאחורי סכריו עד כ־120 אלף ליטר מים. הצמחייה סביב נשארת ירוקה ורוויה גם בעונה יבשה, וכך נוצרות רצועות שקשה יותר לאש לחצות. חוקרים מיפו את סכרי הבונים ואת הפוטנציאל לבנייתם ברחבי מערב ארצות הברית, כדי לזהות היכן החזרת בונים תניב את התועלת הגדולה ביותר.
כדאי לומר מראש שהבונה אינו מנסה לעזור לאיש. הוא בונה סכר כדי ליצור בריכה עמוקה שתגן על המאורה שלו, ואפילו הטריגר לבנייה הוא קול המים הזורמים. כל השאר הוא תופעת לוואי.
תופעת הלוואי היא שינוי בהתנהגות המים באגן שלם. הסכר מאט את הזרימה, המים מספיקים לחלחל, ומפלס המים התת־קרקעי עולה. הלחות מתפזרת הצידה אל גדות הנחל, ולא נשארת בבריכה בלבד.
מכאן נובע החלק שמעניין בעידן של בצורת ושרפות. בונה בודד עשוי לאגור מאחורי סכריו עד כ־120 אלף ליטר מים. הצמחייה סביב נשארת ירוקה ורוויה גם בעונה יבשה, ונוצרות רצועות שקשה יותר לאש לחצות. אחרי שרפות גדולות רואים את זה בתצלומי אוויר: פס ירוק בצורת נחל בתוך שטח שרוף.
העבודה מיפתה סכרים ובריכות קיימים בתצלומי אוויר ולוויין, ובנתה מודל שמעריך קיבולת אגירה ושטח חיץ, כדי לזהות היכן החזרת בונים תניב את התועלת הגדולה ביותר. בסיירה נבדה מדובר בפוטנציאל של כ־120 מיליון מטר מעוקב. וחשוב לדייק: אלה אומדני פוטנציאל ממודל ולא מדידה של תועלת שהושגה, ובונים גם מציפים כבישים ושדות ומעוררים סכסוכים אמיתיים עם בעלי קרקע.
wat. הצמחייה סביב בריכת בונים נשארת רוויה בעונה יבשה, וכך קשה יותר לאש לחצות אותה.
wat wat
זו זולה יחסית: במקום להקים תשתית הנדסית, מאפשרים לבעל חיים מקומי לבצע את העבודה שהוא עושה ממילא.
איך יודעים?
החוקרים מיפו סכרים ובריכות קיימים באמצעות תצלומי אוויר ולוויין, ובנו מודל שמעריך את קיבולת אגירת המים ואת מפני אש.
מה עדיין לא יודעים?
המספרים הם אומדני פוטנציאל ממודל, לא מדידה של תועלת שהושגה בפועל. בונים גם עלולים להציף תשתיות ושדות ולעורר סכסוך עם בעלי קרקע.
למדתם משהו?