איך מזהים עקבות של בירה כשהנוזל כבר איננו?

בירה יכולה להשאיר על דפנות הכלי משקע קשה המכונה אבן בירה. החוקרים בדקו משקעים מכלים מודרניים ומצאו בהם חלבונים ממקורות שונים הקשורים לתהליך הייצור. השילוב עשוי להיות סימן מועיל כאשר מוצאים משקע דומה בחפירה. אבל זה היה ניסוי היתכנות בחומר מודרני: המחקר לא זיהה בירה בכלי עתיק מסוים. שרידות החלבונים לאורך מאות או אלפי שנים והבדלה ממזונות אחרים עדיין דורשות בדיקה נוספת.

כלי עתיק ריק אינו אומר מה היה בו. החוקרים הציעו להיעזר במה שנותר דבוק לדופן אחרי תסיסה ושימוש חוזר.

העבודה בדקה אבן בירה עכשווית כדי לראות אילו חלבונים נלכדים בה. רק מחקר עתידי על דגימות עתיקות וביקורות מתאימות יוכל לקבוע כמה השיטה מועילה בחפירה.

זיהוי בירה בארכאולוגיה קשה במיוחד. היא אינה משאירה כלי ייחודי, ולעיתים קרובות אין ציור או כתובת שמעידים עליה, ושרידי הנוזל עצמו נעלמים. לכן מחפשים את מה שנשאר על הדפנות, ובפרט סידן אוקסלט שנקרש בתהליך ומתקשה למשקע עמיד.

השיטה שנבחנה היא פרוטאומיקה רחבה, שמזהה את כלל החלבונים בדגימה במקום לחפש אחד מראש. מה שמבדיל בירה מדייסה הוא חלבוני הנבטה, שמופיעים רק אחרי שהגרגר החל לנבוט, והשוואה מול גרגר שהונבט ומול גרגר שלא מאפשרת לזהות אותם. חשוב להבין מה נבדק כאן: זו הוכחת היתכנות על אבן בירה מודרנית, ולא זיהוי של ממצא עתיק. השלב הבא, ושם תתברר השיטה, הוא בדיקה על משקע בן אלפי שנים שבו החלבונים כבר התפרקו חלקית.