סיים חוזה במועדון בלגי, אבל מעברו למועדון צרפתי נחסם כשהמועדונים לא הסכימו על תשלום. שחקן חופשי שאינו יכול לעבור הוא עובד שאינו חופשי. מה קבע בית הדין?
ב-1995 קבע בית הדין של האיחוד האירופי שדרישת עבור שחקן שסיים חוזה, וכן , פוגעות . ההכרעה העבירה כוח רב יותר לשחקנים ושינתה בניית סגלים וחוזים.
ז׳אן־מארק בוסמן סיים חוזה במועדון בלגי ורצה לעבור למועדון צרפתי. המועדונים לא הסכימו על דמי העברה, ולכן הוא נשאר תקוע: חופשי מחוזה, ואסור לו לעבוד.
הטיעון שהכריע לא היה ספורטיבי אלא תעסוקתי. בית הדין של האיחוד האירופי בחן ב־1995 את כללי ההתאחדויות מול חופש התנועה של עובדים, וקבע שדרישת תשלום עבור שחקן שסיים חוזה, וכן מכסות על שחקנים מאזרחי האיחוד, פוגעות בזכות יסוד.
השינוי המעשי היה מיידי. שחקן בתום חוזה נעשה חופשי לחלוטין, וכוח המיקוח עבר אליו ואל סוכנו; מועדונים הגיבו בחוזים ארוכים יותר ובשכר גבוה יותר כדי לא לאבד נכס בחינם. ביטול מכסות הלאום שינה את הרכב הליגות עוד יותר מכך.
שני סייגים. הפסיקה חלה על אזרחי האיחוד ובנסיבות חוזיות מוגדרות, היא לא ביטלה דמי העברה בתוך תקופת חוזה, ואינה מסבירה לבדה את התנפחות השוק, שנשענה גם על כסף הטלוויזיה ועל בעלות זרה. והפרט האנושי שנוטים לשכוח: ההליך נמשך חמש שנים, בוסמן לא שיחק בהן, והשחקן שפסק הדין נושא את שמו נותר בלי כלום בזמן שאחרים התעשרו ממנו.
wat. בוסמן לא שינה חוקי משחק על הדשא; הוא שינה את החופש של השחקנים לבחור היכן לעבוד.
wat wat
הפסיקה המחישה שספורט מקצועני כפוף לדיני עבודה ושוק, ועיצבה מחדש את יחסי הכוח בין שחקנים, סוכנים ומועדונים.
איך יודעים?
פסק הדין בתיק C-415/93 בחן את כללי ההתאחדויות מול סעיף חופש התנועה באמנה וקבע שהם משפיעים ישירות על הזדמנויות העבודה ותנאיה.
מה עדיין לא יודעים?
פסק הדין עסק בשחקני האיחוד האירופי ובנסיבות חוזיות מוגדרות. הוא לא ביטל כל דמי העברה ולא מסביר לבדו את התייקרות השוק.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
האם שוערים באמת צריכים להישאר במרכז בפנדל?כדורגל
בפנדל, למה לשוער כדאי להתעלם דווקא מן הריצה?כדורגל
מה המחיר של שינוי כיוון ברגע האחרון בפנדל?כדורגל