למה הציקדות יוצאות דווקא כל 13 או 17 שנה?

יש מיני ציקדות שחיים באדמה שנים ארוכות ואז בוקעים כולם יחד, בבת אחת, במיליונים. אורכי המחזור הנפוצים הם שלוש עשרה ושבע עשרה שנה, שניהם מספרים ראשוניים. ההסבר המקובל הוא שמחזור ראשוני מתיישר לעיתים רחוקות עם מחזורי חיים של טורפים או של מינים מתחרים. טורף עם מחזור של שנתיים או שלוש ייפגש עם ציקדה בת שבע עשרה שנה רק פעם בהרבה מאוד שנים, ולא יוכל להתבסס עליה.

הנתון עצמו מוזר גם לפני ההסבר. חרק שוכב באדמה שלוש־עשרה או שבע־עשרה שנה, יונק משורשים, ואז כל הפרטים באזור עולים כמעט באותו לילה, במיליונים. גם הסנכרון עצמו דורש הסבר, לא רק אורך המחזור.

הסנכרון מובן יחסית, והוא הצפה: אם כולם יוצאים יחד, הטורפים המקומיים שבעים הרבה לפני שנגמרו הציקדות, ורוב הפרטים שורדים. אסטרטגיה כזאת קורסת אם הפרטים מתפזרים על פני שנים.

מכאן השאלה למה דווקא שלוש־עשרה ושבע־עשרה. ההסבר המקובל הוא שמספר ראשוני אינו מתיישר בקלות עם שום מחזור אחר. טורף שמחזורו שלוש שנים ייפגש עם ציקדה בת שבע־עשרה רק אחת לחמישים ואחת, ולא יוכל לבנות את אוכלוסייתו סביבה. מחזור של שש־עשרה, לעומת זאת, היה נפגש עם טורפים בני שתיים, ארבע ושמונה שוב ושוב.

יש כאן גם יתרון שני: שני מינים עם מחזורים ראשוניים שונים כמעט אינם מתערבבים, ולכן ההכלאה ביניהם נדירה והסנכרון נשמר. וההגינות מחייבת לומר שזה עדיין הסבר נחקר: המודלים המתמטיים תומכים בו, ואין ניסוי שיכול לחזור על אבולוציה של מיליוני שנים כדי לאשר אותו.