החוקרים שינו את סוג המזון ואת הזמן שעבר מאז שהדיונון אכל. האם הוא זכר גם מה אכל, גם איפה וגם מתי?
בכל מקום הוצע לדיונון מזון מסוג אחר, והמזון לא חזר באותו קצב. בהמשך הדיונונים חזרו למקומות בהתאם למה שאכלו שם ולזמן שחלף מאז. החוקרים קוראים לכך זיכרון דמוי־אירוע: שילוב של מה, היכן ומתי באירוע מסוים. ההתנהגות מפתיעה משום שספיה היא חסרת חוליות, אך היא אינה חושפת ישירות איך החוויה נראית מנקודת מבטה של החיה.
בניסוי הוצעו לדיונונים שני סוגי מזון: אחד שהם מעדיפים ואחד פחות מועדף, ששיעור שלהם היה שונה.
הדיונונים התאימו את הבחירה שלהם לזמן שעבר מאז הארוחה הקודמת, ולא רק להעדפה הקבועה. כלומר הם החזיקו מידע על מה אכלו, היכן, ולפני כמה זמן.
המבחן הזה לא הומצא עבור דיונונים. הוא נבנה במקור עבור , והדרישה שלו מחמירה: לא מספיק לזכור מקום, ולא מספיק לזכור טעם. החיה חייבת לצרף את שלושת הרכיבים לאירוע אחד ולהשתמש בו כדי להחליט מה לעשות עכשיו. עד המחקר הזה עמדו בו רק ציפורים ויונקים.
המשמעות אינה שדיונון זוכר כמו אדם. הניסוח נשמר בדיוק כדי להימנע מן הטענה הזאת, והמחקר אינו אומר דבר על מה שהחיה מרגישה בזמן ההיזכרות. מה שהוא כן אומר הוא שהיכולת לקשור מה, היכן ומתי אינה ייחודית לענף אחד בעץ החיים, ושהיא הופיעה גם אצל בנפרד לגמרי.
wat. דיונוני ספיה שילבו מידע על המזון, המקום והזמן שחלף כדי לבחור היכן לחפש את הארוחה הבאה.
wat wat
זיכרון על אירוע מסוים אינו חייב להיראות בדיוק כמו הזיכרון האנושי כדי להשפיע על החלטה מעשית.
איך יודעים?
החוקרים שלטו במקום, בסוג המזון ובמרווחי הזמן עד לחידושו, ואז בדקו את בחירות החיפוש של הדיונונים.
מה עדיין לא יודעים?
אי אפשר להסיק מבחירת מקום שהדיונון משחזר אירוע במודעות כפי שאדם זוכר ארוחת ערב.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך לוטרות ים מצילות יערות אצות בלי לגעת בהם?ים
ים ליד הבית מרגיע אתכם, או פשוט מזיז אתכם?ים
תמנון אוסף צדפים וסחף מתחת לזרועות. האם הוא זורק אותם על שכן?ים