במערת דניסובה בסיביר נמצאה . מעצם כזו אי אפשר ללמוד כמעט כלום על צורה אנטומית, ולכן בדרך כלל היא נשארת פריט במחסן. החוקרים עשו איתה משהו אחר. מה הם עשו?
במקום להסתמך רק על צורה אנטומית, החוקרים ריצפו ממנה וגילו שהיא שייכת לקבוצה ארכאית שלא הוכרה קודם כענף נפרד. בהמשך נמצאו גם עדויות לכך שחלק של בני מלנזיה בני ימינו מגיע מאותה קבוצה, כלומר הייתה .
הממצא כולו הוא פרק אצבע זעיר שנמצא במערה בסיביר. מבחינה אנטומית לא היה בו כמעט מידע: הוא נראה אנושי, וזה הכול. בתנאים רגילים הוא היה נרשם, מקוטלג, ונשכח.
במקום זאת חולץ ממנו . הקור היבש של המערה שימר אותו היטב, וכשהרצף הושווה לגנומים של בני אדם מודרניים ושל ניאנדרטלים, התברר שהוא אינו מתאים לאף אחד מהם. מדובר בענף נפרד.
זה היפוך של סדר העבודה בתחום. בדרך כלל מזהים מין לפי עצמות ורק אחר כך בודקים גנטיקה, וכאן הגנטיקה הגדירה מין שלם כמעט בלי עצמות. מאז נמצאו גם שיניים ושברים נוספים, וההגדרה נשארת נשענת בעיקר על הגנום.
הראיה שהפכה את הסיפור לוודאי הגיעה מן החיים. אחוזים בודדים מן הגנום של בני מלנזיה ואוסטרליה מגיעים מאותה קבוצה, כלומר בני אדם מודרניים נפגשו איתם והתערבבו. חלק מן המקטעים האלה עדיין פעילים ומועילים. ההיסטוריה שלהם עדיין נבנית, והדגימות הראשונות היו מעטות מאוד.
wat. לפעמים עצם קטנה מדי לסיפור אנטומי מלאה בסיפור גנטי שלם.
wat wat
הממצא הראה ש־DNA עתיק יכול לחשוף אוכלוסיות עבר שגם עצמות מעטות אינן מספרות עליהן מספיק.
איך יודעים?
הצוות חילץ DNA מהעצם, ריצף אותו והשווה אותו לגנומים של בני אדם מודרניים ושל ניאנדרטלים. דפוס הקרבה הגנטית חשף את הקבוצה .
מה עדיין לא יודעים?
הדגימות הראשונות היו מעטות מאוד. ההיסטוריה של הדניסובים עדיין נבנית משילוב של גנומים, שיניים ועצמות נוספות.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מה אפשר ללמוד ממסטיק בן 5,700 שנה?DNA עתיק
האם הכלב בוית פעם אחת, או ששני עמים עשו זאת בנפרד?DNA עתיק
האם מי שנקברו יחד בכפר קדום היו בהכרח משפחה?DNA עתיק