רוב השעונים הפנימיים שלנו . בטיסה מערבה צריך להישאר ערים מאוחר יותר, כלומר להאריך את היום, ובטיסה מזרחה צריך לקצר אותו. איזה כיוון הגוף סולח עליו?
הכיוון מערבה מתאים בדרך כלל לנטייה הטבעית, והכיוון מזרחה נוגד אותה. מודל של במוח הראה שההבדל נובע גם מן הדרך שבה אלפי עם אור, חושך וזמן מקומי.
טיסה מעל כמה אזורי זמן מזיזה את השמש בבת אחת, אך השעון הפנימי משנה את הקצב בהדרגה. במשך כמה ימים הזמן החברתי והזמן בגוף אינם מסכימים.
לרוב בני האדם מחזור פנימי ארוך מעט מ־24 שעות. קל יותר לדחות שינה ולהאריך יום, כפי שנדרש מערבה, מאשר להקדים שינה ולקצר יום, כפי שנדרש מזרחה.
המודל ייצג את תאי השעון כאוכלוסייה של מתנדים מחוברים והוסיף אות חיצוני של אור וחושך. הוא הראה מסלולי הסתנכרנות שונים לשינוי קדימה ולשינוי אחורה.
המודל מסביר נטייה ממוצעת, לא לוח זמנים אישי. חשיפה לאור בזמן הנכון יכולה לקדם או לדחות את השעון, ואילו אור בזמן שגוי עלול דווקא להאריך את ההסתגלות.
wat. הגוף מאריך יום בקלות רבה יותר משהוא מקצר אותו, ולכן מעבר מזרחה בדרך כלל יוצר ג׳ט לג ממושך יותר.
wat wat
כיוון הטיסה משפיע על זמן ההסתגלות, ולכן תזמון אור ושינה צריך להתחשב בכיוון ולא רק במספר אזורי הזמן.
איך יודעים?
החוקרים בנו מודל מתמטי של תאים מחזוריים המחוברים זה לזה, כיילו אותו מנתונים ביולוגיים והזיזו בבת אחת את מחזור האור כדי לדמות טיסה.
מה עדיין לא יודעים?
זהו מודל מתמטי ולא ניסוי טיסה בבני אדם; גיל, שעות אור, זמן הטיסה והרגלי שינה יכולים לשנות את החוויה האישית.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מה ההבדל בין ג׳ט־לג לבין עייפות מטיסה ארוכה?שינה
למה עייפות מטיסה ארוכה אינה תמיד ג׳ט לג?שינה
לקחו אנשים והאריכו להם את הלילה. מה קרה לשינה שלהם?שינה