אינו רק גז חממה, הוא גם חומר גלם . אם ריכוזו באוויר עולה, ייתכן שהצמחייה בעולם מגיבה לזה. כדי לבדוק, שולבו שלוש סדרות מדידה לווייניות של עם עשרה מודלים אקולוגיים. מה נראה מלמעלה?
במחקר רחב על צמחיית העולם, חוקרים השתמשו בשלוש סדרות מדידה לווייניות של שטח עלים ובעשרה מודלים אקולוגיים. הם מצאו "הורקה" מתמשכת על כ־25 עד 50 אחוז מהשטח המכוסה צמחייה, לעומת פחות מ־4 אחוז שבו נראתה השחמה. חלק גדול מהשינוי לדישון פחמן דו־חמצני.
הממצא מפתיע את מי שמצפה לתמונה אחידה של הידרדרות: בין 1982 ל־2009 כדור הארץ נעשה , ובשטח עצום. שלוש סדרות מדידה לווייניות בלתי תלויות הראו אותו דבר, וזה מה שהופך אותו למוצק.
המדידה עצמה עקיפה. עלים בולעים אור אדום ומחזירים חזק באינפרה־אדום קרוב, ולכן היחס בין שני התחומים מסגיר כמה עלווה יש מעל כל מטר קרקע. זה מדד לכמות, ולא לבריאות ולא למגוון.
כדי לדעת מה גרם לזה לא די בנתונים, מפני שבשטח כל הגורמים משתנים יחד: אקלים, חנקן, שימושי קרקע וריכוז פחמן דו־חמצני. לכן הורצו עשרה מודלים אקולוגיים שמבודדים גורם אחד בכל פעם, ורובם ייחסו את החלק הגדול לדישון פחמן דו־חמצני.
זה נשמע כמו בשורה טובה, והוא אינו. האפקט מוגבל: ברגע שנגמרים מים, חנקן או זרחן, היתרון נעצר, ובמקביל חום, שרפות ובצורת פועלים בכיוון ההפוך. ויותר עלים אינם מערכת בריאה יותר, ולכן ההורקה מתארת שינוי ואינה מודדת שיפור.
wat. הלוויינים ראו יותר ירוק, אבל ירוק יותר אינו אומר בהכרח עולם במצב טוב יותר.
wat wat
הנתון עוזר להבין איך מערכות אקולוגיות מגיבות לעולם משתנה, אבל אינו הופך את שינוי האקלים לבעיה פתורה.
איך יודעים?
הצוות השווה נתוני LAI מלוויינים בין 1982 ל־2009, ואז הריץ שמבודדות גורמים כמו פחמן דו־חמצני, חנקן, אקלים ושינויי שימוש בקרקע.
מה עדיין לא יודעים?
יותר עלים אינם בהכרח מערכת בריאה יותר. מים, חומרי הזנה, חום, שרפות ומגוון ביולוגי יכולים לשנות את המשמעות המקומית של ההורקה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
למה אלמוג מלבין דווקא כשחם לו מדי?אקלים
למה מדף קרח שכבר צף בים בכל זאת משנה למפלס הים?אקלים
מה משתחרר מהקרקע הקפואה של הצפון כשהיא מפשירה?אקלים