עז פוגשת תמונה של אדם מחייך ותמונה כועסת. למי היא ניגשת?

הן ניגשו יותר לפנים החיוביות ונשארו לידן זמן רב יותר, אך מיקום התמונות שינה את התוצאה. התגלתה העדפת צד: כשהחיוך היה מימין ההעדפה הייתה חזקה, וכשהיה משמאל היא נעלמה. לכן העזים הבחינו ברגש, אבל ייתכן שגם שני חצאי המוח מעבדים את המידע אחרת.

לעזים הוצגו שתי תמונות של אותו אדם לא מוכר, אחת שמחה ואחת כועסת. שימוש באותו אדם זר מבודד את ההבעה כמשתנה היחיד שמשתנה.

הן ניגשו יותר לפנים החיוביות ונשארו לידן זמן רב יותר, וזה נמדד בשלושה אופנים: לאן ניגשו ראשונה, כמה פעמים חזרו וכמה זמן שהו.

אלא שמיקום התמונות שינה את התוצאה. כשהחיוך היה מימין ההעדפה הייתה חזקה, וכשהיה משמאל היא נעלמה. עין ימין מזינה בעיקר את חצי המוח השמאלי, ולכן ייתכן ששני החצאים מעבדים את המידע אחרת.

המשמעות היא כפולה: העזים הבחינו ברגש, וגם חשפו משהו על אופן העיבוד. קריאת הבעות אנושיות אינה מוגבלת לחיות מחמד שגודלו כחברות קרובות לאדם. הניסוי כלל עשרים עזים שחיו במקלט והיו רגילות למגע חיובי עם אנשים, ולכן אין בו הוכחה שכל עז קוראת רגשות בכל מצב.