הניסוי מ־1988 היה חכם: עט בין השיניים מפעיל את שרירי החיוך, ולמשתתף אומרים שזה מחקר על כתיבה בפה. הקריקטורות נראו לו מצחיקות יותר, וזה נכנס לספרי הלימוד. ואז שבע עשרה מעבדות חזרו על אותו פרוטוקול בדיוק. מה הראתה שלהן?
סקרנות נחשבת. הנה התשובה.
כמעט כלום. הרעיון שנבדק הוא שהפנים לא רק מבטאות רגש אלא גם מייצרות אותו, וכדי לבדוק אותו צריך להכריח אנשים לחייך בלי שידעו. ב־1988 עשו זאת בתחבולה: המשתתפים החזיקו עט בשיניים, מה שמפעיל את שרירי החיוך, או בשפתיים, מה שמפעיל את ההפך, ונאמר להם שזה מחקר על כתיבה בפה. מי שהחזיק בשיניים דירג קריקטורות כמצחיקות יותר, בפער של 0.82 נקודות בסולם של עשר. כמעט שלושים שנה אחר כך חזרו על הניסוי הזה בדיוק, בשבע עשרה מעבדות עצמאיות ולפי פרוטוקול שנקבע מראש, והפער ירד ל־0.03 נקודות, כלומר אפס לכל דבר. נפלה כאן גרסה אחת חזקה של הרעיון, לא הקשר בין פנים לרגש כולו.
אומרת שהבעת הפנים משפיעה על הרגש ולא רק להפך. הניסוי הקלאסי של משנת 1988 ביקש ממשתתפים להחזיק עט בפה ולדרג קריקטורות. מי שהחזיק את העט בשיניים, מה שמכריח חיוך, דירג אותן כמצחיקות יותר ממי שהחזיק אותו בשפתיים, מה שמכריח העוויה הפוכה. הפער היה 0.82 נקודות בסולם של עשר. הניסוי הזה לא מעולם, עד בפסיכולוגיה הגיע גם אליו. 17 מעבדות עצמאיות הריצו אותו לפי אותו פרוטוקול מאושר. ההפרש שהתקבל היה 0.03 נקודות בלבד באותו סולם של עשר, כלומר פחות משלושה אחוזים מן ההפרש המקורי, ורווח הסמך נע בין מינוס 0.11 לפלוס 0.16.
הניסוי המקורי חכם, וזה חלק מן הסיבה שהוא נדבק. כדי לבדוק אם חיוך מייצר שמחה צריך להכריח אנשים לחייך בלי שידעו. עט בין השיניים מפעיל את אותם שרירים של חיוך, עט בין השפתיים מפעיל את ההפך, ולמשתתף אומרים שזה מחקר על כתיבה בפה עבור אנשים ללא ידיים.
ב־1988 התוצאה היתה ברורה: מי שהחזיק בשיניים דירג קריקטורות כמצחיקות יותר, בהפרש של 0.82 נקודות בסולם של עשר. המחקר נכנס לספרי לימוד וצוטט אלפי פעמים, והרעיון שהגוף מזין את הרגש הפך לידע כללי.
מה שלא קרה במשך כמעט שלושים שנה הוא שחזור ישיר. שבע־עשרה מעבדות עצמאיות הריצו את הפרוטוקול, שאושר מראש ובשיתוף החוקר המקורי, ואז אוחדו התוצאות. ההפרש שהתקבל היה 0.03 נקודות באותו סולם, כלומר כשלושה אחוזים ממה שנמדד ב־1988, ורווח הסמך נע בין מינוס 0.11 לפלוס 0.16. במילים אחרות, אפס.
שתי הערות הוגנות. הראשונה היא ששטראק טען שהמצלמה שתיעדה את המשתתפים שינתה את התנאים לעומת 1988, ומודעות למצלמה אכן יכולה לשנות התנהגות. השנייה היא שגרסה אחת של הרעיון נפלה, לא הרעיון כולו: בדיקות אחרות של הקשר בין פנים לרגש עדיין מחזיקות. מה שהשתנה לעד הוא סדר הפעולות במקצוע.
wat. ההבדל המקורי בין חיוך כפוי להעוויה היה 0.82 נקודות בסולם של עשר, וב־17 שחזורים ישירים הוא ירד ל־0.03.
wat wat
זה אחד הניסויים המצוטטים ביותר בפסיכולוגיה, והוא נכנס לספרי לימוד לפני שמישהו חזר עליו ישירות. כשחזרו, הוא לא הופיע.
איך יודעים?
דוח שחזור רשום מראש: 17 שחזורים ישירים ועצמאיים של הניסוי המקורי, כולם לפי פרוטוקול זהה, ומטא־אנליזה של התוצאות.
מה עדיין לא יודעים?
השחזור בדק גרסה אחת מדויקת של הפרוטוקול המקורי. יש טוענים שהמצלמה שתיעדה את המשתתפים שינתה את התנאים לעומת 1988.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
כוח הרצון נגמר כמו סוללה?שחזור
עז פוגשת תמונה של אדם מחייך ותמונה כועסת. למי היא ניגשת?הבעות פנים
סוס רואה אדם מחייך ואדם כועס. האם הגוף שלו מגיב אחרת?הבעות פנים