מי עוד חי במעי ומשנה את מערכת החיסון?

רוב השיחה על המיקרוביום עוסקת בחיידקים, אך במעי חיות גם פטריות. החוקרים גידלו עכברים ללא חיידקים והוסיפו להם פטריות בלבד, חיידקים בלבד או את שניהם. הפטריות שינו את הרכב קהילת החיידקים כשהיו יחד, והשפיעו על מדדי חיסון גם בנפרד. השפעתן על דלקות השתנתה לפי הרקמה והתנאים. אלה תוצאות בעכברים מבוקרים, לא המלצה ליטול פטריות או תוספים.

אם במעי יש גם חיידקים וגם פטריות, קשה לדעת מי גרם לאיזה שינוי. החוקרים התחילו מעכברים נטולי חיידקים והוסיפו קהילות מוגדרות כדי להפריד בין ההשפעות.

פטריות השפיעו על הרכב החיידקים ועל מדדי חיסון, גם כשנבדקו ללא חיידקים. בניסויי דלקת התוצאות היו תלויות בשאלה איזה רקמה נבדקה ואילו מיקרובים נכחו. זו סיבה לחקור יותר, לא מתכון להתערבות רפואית.

הבעיה שהמחקר פותר היא שהמיקרוביום תמיד נחקר כאילו הוא חיידקים בלבד. מיקוביום קיים לצדם אך קטן בהרבה במספרים, ולכן קל לפספס אותו ולהניח שהוא נגרר אחרי החיידקים. כדי להכריע צריך להפריד ביניהם, ואת זה אי אפשר לעשות בבעל חיים רגיל.

הפתרון היה קולוניזציה מבוקרת של עכברים סטריליים: חלק קיבלו רק חיידקים, חלק רק פטריות, וחלק את שניהם. התוצאה הייתה שהפטריות שינו את ההרכב החיידקי עצמו, והשפיעו בנפרד על התפתחות חיסון מולד ונרכש. ב מודל דלקת מושרית התמונה התפצלה: בדלקת מעי התוספת הפטרייתית החמירה את המצב רק בנוכחות חיידקים, ובדלקת דרכי נשימה דווקא החיידקים היו ההכרחיים. מדובר בעכברים ובמינים מוגדרים מראש, ולא במעי אנושי.