איזו פריצת דרך רפואית התחילה בלי הסכמה?

התאים, שכונו HeLa, המשיכו להתחלק במקום למות לאחר זמן קצר והפכו לכלי יסוד במחקר. הם תרמו לחקר נגיפים, סרטן, גנטיקה ותרופות. הצלחתם המדעית מלווה בשאלה מוסרית חריפה: מי שולט ברקמה ובמידע שנלקחו מגופו של אדם?

במהלך טיפול בסרטן צוואר הרחם ב־1951 נלקחה מהנרייטה לאקס דגימת גידול, בלי ידיעתה ובלי הסכמתה. היא מתה באותה שנה בגיל שלושים ואחת, ושמה לא פורסם עשרות שנים.

התאים עשו משהו שתאים אנושיים אינם עושים: הם לא נעצרו. תאים רגילים מתחלקים כחמישים פעמים ואז מפסיקים, ותאי HeLa עברו את המחסום, כנראה בגלל הנגיף שגרם לגידול. כך נוצר קו התאים האנושי הראשון שאפשר לגדל ללא הגבלה.

התרומה המדעית עצומה וקשה למנות: פיתוח חיסון הפוליו, חקר נגיפים, סרטן, גנטיקה ובדיקת תרופות נשענו עליהם. התאים נמכרו ברחבי העולם, בזמן שבני משפחתה התקשו לעמוד בהוצאות ביטוח בריאות.

השאלה לא נשארה היסטורית. ב־2013 פורסם הגנום של HeLa בגישה פתוחה, ובכך נחשף מידע תורשתי על צאצאיה החיים, וזה הוביל להסכם עם המשפחה ולמתן מקום לנציגיה בוועדה שמאשרת גישה לנתונים. חשוב לשמור על ההבחנה: הכללים ב־1951 היו שונים, ואין לייחס להנרייטה לאקס החלטות שלא ניתנה לה אפשרות לקבל. השאלה היא מה חייבים לה ולמשפחתה עכשיו, ולא מה היא הייתה אומרת אז.