התפרצות הר וזוב פיחמה ספרייה שלמה . המגילות שרדו, אבל הפכו לגלילי פחם שמתפוררים בכל ניסיון לפתוח אותם, ולכן איש לא קרא בהן אלפיים שנה. אז סרקו אותן במאיץ חלקיקים. מה אפשר להוציא מסריקה כזו?
המגילות פוחמו בהתפרצות של שנת 79 לספירה. במסגרת אתגר וזוב, שנפתח לציבור, נסרקו מגילות במאיץ חלקיקים בבריטניה כדי לבנות מודל תלת־ממדי של השכבות הפנימיות, ואז לבצע שמיישרת אותן לדף שטוח. אלגוריתמים שפותחו על ידי המתחרים למדו לזהות את הכמעט בלתי נראים בתוך הסריקה. ב־2023 זיהו סטודנט מנברסקה וסטודנט לתואר שני מברלין, בנפרד זה מזה, את אותה מילה ראשונה.
המגילות האלה הן המקרה הקשה ביותר האפשרי. ההתפרצות פיחמה אותן במקום לשרוף, ולכן הן שרדו והפכו לגלילי פחם שמתפוררים בכל ניסיון פתיחה. ניסיונות מכניים בעבר הרסו מגילות שלמות.
הפתרון מפצל את הבעיה לשניים. קודם סורקים במאיץ חלקיקים ומקבלים מודל תלת־ממדי של הגליל, ואז צריך לעקוב במחשב אחרי כל שכבה מעוכה בנפרד ו״ליישר״ אותה לדף. זה לבדו הישג, ועדיין לא קריאה.
הקושי השני קשה יותר: הדיו עשוי פיח, כלומר פחמן על פפירוס שכולו פחמן, ולכן הוא כמעט אינו נבדל בצפיפות. מה שנשאר הוא רמז עקיף, שינוי זעיר במרקם פני השטח במקום שבו הדיו ישב, ואותו אי אפשר לראות בעין.
כאן נכנס אתגר וזוב, שפתח את הנתונים לציבור והציע פרסים. אלגוריתמים שאימנו המתחרים למדו לזהות את המרקם הזה, וב־2023 זיהו שני מתחרים בנפרד זה מזה את אותה מילה ראשונה: ״פורפירס״, ארגמן ביוונית. בהרקולנאום קבורות עוד מאות מגילות שלא נפתחו, והתהליך איטי ויקר, ואיכות הקריאה משתנה, וחלק מן הטקסט נשאר בלתי קריא גם אחרי סריקה מוצלחת.
wat. שני סטודנטים, בנפרד זה מזה, חילצו את אותה מילה ראשונה מתוך גליל פחם.
wat wat
בהרקולנאום קבורות עוד מאות מגילות שלא נפתחו. אם השיטה תתרחב, ייתכן שנקרא טקסטים קלאסיים שאבדו לגמרי מזה אלפיים שנה.
איך יודעים?
הסריקה בוצעה , מאיץ חלקיקים שמייצר קרני רנטגן חזקות במיוחד, ואפשרה את מבנה המגילה בלי לגעת בה.
מה עדיין לא יודעים?
התהליך איטי ויקר, ואיכות הקריאה משתנה בין מגילה למגילה. חלק מהטקסט נותר בלתי קריא גם אחרי סריקה מוצלחת.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך שרדו מגילות עור בנות אלפיים שנה במדבר?כתבי יד
איך פיסות נייר מבית כנסת חושפות חיים שלמים?כתבי יד
איך אבן כחולה בשיני נזירה שינתה את מה שידענו על כתבי יד?כתבי יד