איזה סימן בלתי נראה מגלה לזבוב שהפרח כדאי?

פרח מציע לזבוב צבע, ריח ולעיתים גם צוף. בניסוי בדקו חוקרים שני מיני זבובי רחף וגילו שהם נושאים מטען חשמלי קטן, ויכולים להבחין בין פרחים מלאכותיים בעלי שדה חשמלי שונה. כשהשדה נקשר לתגמול, הבחירות השתנו. החוקרים מציעים ששערות על גוף הזבוב עשויות להשתתף בחישה. אין פירוש הדבר שכל פרח נושא מסר חשמלי פשוט של ״יש צוף״, או שהרמז החשמלי חשוב תמיד יותר מצבע וריח בשדה.

החוקרים מדדו את מטענם של זבובי הרחף והשוו ביקורים בפרחים מלאכותיים טעונים ולא טעונים.

ניסויי למידה הראו שינוי עקבי בבחירה. תוצאות נוספות רמזו ששערות החזה קשורות לתופעה, אך הדרך העצבית המלאה עדיין אינה ידועה.

שדה חשמלי של פרח נוצר מפני שהפרח מחובר לאדמה והאוויר מעליו טעון אחרת. היתרון המעשי הוא שהשדה משתנה עם הזמן, ולכן הוא יכול לשאת מידע עדכני ולא רק להכריז שיש כאן פרח.

אין בחרק איבר שמודד מתח, ולכן המנגנון המוצע הוא שערות חישה: זיפים דקים שמוטים במעט בכוח חשמלי ומפעילים קולטני תנועה בבסיסם. כך נוצרת חישה חשמלית־מכנית, שבה גירוי חשמלי מורגש כתנועה. בניסוי נמצא שלשערות יש תפקיד דווקא ב קוטביות המטען, כלומר בהבחנה בין סימן חיובי לשלילי. העיקרון הזה תואר קודם בדבורי בומבוס, וכאן נבדק בשני מיני רחפנים.