בדפוס שתלוי במיקום השמש, גם כשהשמש עצמה מוסתרת בעננים. העין שלנו אינה רואה קיטוב. אבל יש שכן מגיב לו. מה אפשר לעשות איתו?
בגביש קלציט מסוג מפצלת קרן לשתי תמונות בעלות קיטוב שונה. כשמסובבים אותו ומחפשים מצב שבו שתי התמונות בהירות במידה שווה, אפשר להסיק את כיוון הקיטוב וממנו להעריך היכן השמש. זה הבסיס להשערה ש״אבן שמש״ יכלה לסייע לניווט בצפון האטלנטי תחת עננים.
אור השמים מקוטב בדפוס שתלוי במיקום השמש, והעין אינה מבחינה בכך כלל. זהו מידע שקיים שם וזמין רק למי שיש לו כלי לקרוא אותו.
גביש קלציט שקוף מפצל קרן לשתי תמונות שנושאות קיטוב שונה, ולכן יחס הבהירות ביניהן מסגיר את כיוון הקיטוב של האור הנכנס.
מי שמסובב את הגביש ומחפש את המצב שבו שתי התמונות בהירות במידה שווה מקבל מדידה של ציר בשמים, ומשם אפשר להעריך היכן נמצאת השמש גם מאחורי עננים.
זה הבסיס להשערה , שמוזכרת במקורות נורדיים בלי תיאור מנגנון, יכלה לסייע לניווט בצפון האטלנטי. ניסויי אופטיקה וניווט בדקו את הדיוק בתנאי שמים שונים והראו שהשיטה אפשרית, ואין ראיה ישירה שמלחים ויקינגים אכן ניווטו כך.
wat. פצלת איסלנד יכולה לחשוף את דפוס הקיטוב של השמים, אבל השימוש הוויקינגי בה נשאר השערה.
wat wat
השיטה מראה שאפשר לחלץ כיוון ממאפיין של אור שאינו נראה לעין בלי מצפן מגנטי.
איך יודעים?
ניסויי אופטיקה וניווט בדקו את הדיוק של גבישי קלציט בתנאי שמים שונים, וסקירה השוותה את התוצאות למקורות הארכאולוגיים.
מה עדיין לא יודעים?
הניסויים מוכיחים שהשיטה אפשרית, אך אין ראיה ישירה שמלחים ויקינגים אכן ניווטו בעזרת גבישי קלציט.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איזה איבר מפתיע עוזר ליונים למצוא את הדרך הביתה?ניווט
איזו בעיה הטביעה ספינות שלמות עד שהומצא שעון אחד?ניווט
למה אנחנו מציירים ויקינגים עם קרניים על הקסדה?ויקינגים