אינו מספר החבטות הכולל של שחקן, אלא מספר המשחקים הרצופים שבהם השיג . משמע שמשחק אחד ריק מאפס הכול, מול מגיש שאינו מוכר ובתנאים שאינם בשליטתו. עד כמה אפשר למתוח דבר כזה?
התחיל את הרצף במאי 1941 והמשיך עד יולי, מול קבוצות ומגישים שונים. כל משחק נוסף הגדיל את הרצף, אבל משחק אחד ללא חבטה היה מאפס אותו.
רצף חבטות אינו מודד כמה טוב שיחקת במשחק אחד אלא כמה זמן לא נכשלת. די במשחק יחיד בלי חבטה כדי לאפס אותו, ולכן הוא מדד של עקביות ושל מזל לפחות כמו של יכולת.
החשבון מסביר למה המספר כל כך חריג. חובט מצוין משיג חבטה בכשליש מן ההזדמנויות, ובמשחק יש לו בערך ארבע, כך שהסיכוי שייצא ממשחק בלי כלום הוא בערך אחד מחמישה. לשרוד חמישים ושישה משחקים ברצף הוא צירוף נדיר מאוד.
דימאג׳יו החזיק מאי עד יולי 1941, מול מגישים וקבוצות שונים. הרצף נעצר בקליבלנד, כששתי תפיסות יוצאות דופן של שחקן השדה השלישי מנעו ממנו חבטה; אותן חבטות ביום אחר היו נוחתות, והרצף היה ממשיך.
הסייג הוא איך לקרוא שיא כזה. של עשרות אלפי עונות מראות שרצף ארוך אמור להופיע אי פעם בהיסטוריה של הליגה, אך לא בהכרח באורך הזה ולא בהכרח אצל השחקן הזה. הרצף גם נמדד לפי כללי הרישום של 1941, וקשור למספר המשחקים בעונה ולסדר החבטה. הוא הישג אמיתי, אבל הוא מספר על המפגש בין יכולת גבוהה להרבה הזדמנויות, ולא על כך שדימאג׳יו היה השחקן הטוב בהיסטוריה.
wat. 56 משחקים רצופים פירושם לא 56 חבטות, אלא לפחות חבטה אחת בכל משחק במשך חודשיים.
wat wat
הישג כזה הוא שילוב של יכולת, עקביות, הזדמנויות ומזל. ככל שהרצף מתארך, גם תנודות אקראיות נעשות קשות יותר לעבור, וזה ולא רק הישג אישי.
איך יודעים?
הנתון מבוסס על ספרי התוצאות והרישומים הרשמיים של Major League Baseball, שבהם נשמרת תוצאת כל הופעת חבטה ומשחק.
מה עדיין לא יודעים?
הרצף מתייחס ל־MLB ולכללי הרישום של אותה תקופה. הוא אינו מדד יחיד לאיכות השחקן, ואינו אומר שכל משחק נראה אותו דבר.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
האם אימון חבטה מדומה יכול לשפר משחק בייסבול אמיתי?בייסבול
שלוש דלתות ופרס אחד: האם כדאי להחליף בחירה?הסתברות
איך אפשר להעריך את פאי בעזרת מחטים על רצפה?הסתברות