מי בנה את המצלמה הדיגיטלית הראשונה, ומה עשו איתה?

סטיבן ססון הרכיב את המצלמה מרכיבים שהיו בהישג יד, והתמונה הראשונה שצילם בדצמבר 1975, ברזולוציה של 0.01 מגה־פיקסל, הייתה פסים שחורים ולבנים לסירוגין. הוא הציג את הפיתוח להנהלת קודאק, וזו החליטה לרשום עליו פטנט אך לא לפתח אותו למוצר. הגרסה הפופולרית מתארת זאת כחברה שקברה את העתיד מפחד. התמונה המלאה מורכבת יותר: ב־1975 המוצר לא היה בשל, לא היה לו שוק, וקודאק גם הרוויחה סכומים ניכרים מהפטנט עצמו ופיתחה מצלמות דיגיטליות בהמשך.

המכשיר עצמו נשמע כמו בדיחה בדיעבד: כשלושה קילוגרם וחצי, רזולוציה של מאה על מאה פיקסלים, והתמונה נשמרת לקלטת שמע במשך עשרים ושלוש שניות. הצפייה בה דרשה מכשיר קריאה נפרד ומסך טלוויזיה.

ובכל זאת זה עבד, וזה מה שחשוב: ססון הוכיח שאפשר לצלם בלי פילם. הוא הציג את הפיתוח להנהלה, וזו החליטה לרשום עליו פטנט ולא לפתח אותו למוצר.

הגרסה הפופולרית מספרת כאן על חברה שקברה את העתיד מרוב פחד מפני הפילם שהיא מוכרת. יש בזה משהו, ואין בזה הכול. ב־1975 המוצר לא היה בשל, לא היה לו שוק, לא היו מסכים ולא אמצעי אחסון, והפטנט עצמו הניב לחברה סכומים ניכרים.

התמונה המלאה מסובכת יותר גם בהמשך: קודאק כן פיתחה מצלמות דיגיטליות בשנות התשעים והייתה בין המובילות בשוק בשלב מסוים, ובכל זאת קרסה. לכן קשה להוציא מכאן מסקנה ניהולית חדה, וזו תזכורת טובה לכך שהגרסה הפשוטה של סיפור עסקי כמעט תמיד מחמיצה משהו.