ציורי הקיר נשמרו אלפי שנים בזכות לגמרי. אחרי שהמערה נפתחה לציבור בשנות הארבעים הגיעו אליה אלפי מבקרים בשנה, וכל אחד מהם נשם שם. מה זה עשה לקירות?
הפחמן הדו־חמצני ואדי המים מנשימתם העלו את הטמפרטורה והלחות, החלה להתפשט על הקירות בתופעה שכונתה המחלה הירוקה. אחריה הופיעו קרומי סידן לבנים ועובש שחור. ב־1963 סגרה ממשלת צרפת את המערה, וכיום מבקרים רואים .
הציורים שרדו כשבעה־עשר אלף שנה מסיבה אחת פשוטה: כלום לא השתנה שם. פתח המערה נסתם בטבעו, והאקלים בפנים נשאר יציב בטמפרטורה ובלחות, בלי אור ובלי זרימת אוויר.
אחרי הפתיחה לציבור בשנות הארבעים הגיעו אלפי מבקרים בשנה, והוסיפו בדיוק את מה שהיה חסר: אור מלאכותי, חום גוף, אדי מים ופחמן דו־חמצני. כל אחד מהם לבדו זניח, והצטברות של אלפי אנשים בשנה שינתה את המערכת.
התוצאה הראשונה הייתה אצה ירוקה שהתפשטה על הקירות, תופעה שכונתה המחלה הירוקה. אחריה הופיעו קרומי סידן לבנים, ואז עובש שחור. ב־1963 סגרה ממשלת צרפת את המערה לציבור.
הפתרון שהתקבל, העתק מדויק שאליו נכנסים המבקרים, הפך לעיקרון שימור רחב: כשהאתר שביר, עדיף העתק נאמן על גישה ישירה. וכדאי לומר שהסיפור לא נגמר בסגירה: המערה נסגרה שוב לחלוטין ב־2008, והפטריות הובאו לשליטה אך לא הודברו כליל. מערכת שיצאה מאיזון אינה בהכרח חוזרת אליו.
wat. האקלים שהחזיק את הציורים 17 אלף שנה התערער תוך פחות מעשרים שנות ביקורים.
wat wat
המקרה שינה את גישת השימור בעולם, וממנו נובע העיקרון שהעתק נאמן עדיף על גישה ישירה לאתר שביר.
איך יודעים?
הנזק תועד בזמן אמת על ידי צוותי שימור, ומאז מנוטרים תנאי המערה באופן רציף כדי לעקוב אחרי התפשטות המזהמים.
מה עדיין לא יודעים?
גם אחרי הסגירה המצב לא נפתר לגמרי. המערה נסגרה שוב לחלוטין ב־2008, והפטריות הובאו לשליטה אך לא הודברו כליל.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך שרדו מגילות עור בנות אלפיים שנה במדבר?שימור
איך אפשר לראות קמטים על פניו של אדם שמת לפני כמעט 2,400 שנה?שימור
איך מוצאים היום צבע שנעלם מקיר מצרי לפני אלפי שנים?שימור