גביע זכוכית רומי מן המאה הרביעית נראה ירוק כשהאור נופל עליו מלפנים, וזוהר באדום כשמקור האור נמצא מאחוריו. זכוכית רגילה אינה עושה דבר כזה. מה יש בתוך החומר?
ניתוח מודרני מצא בזכוכית , שמשנים את האופן שבו מתפזרים ועוברים בחומר. איננו יודעים אם האומנים שלטו במדויק בגודל החלקיקים או גילו את האפקט במקרה.
התופעה קלה לתיאור וקשה להסבר: הגביע נראה ירוק כשהאור נופל עליו מלפנים, וזוהר באדום עמוק כשמציבים מקור אור מאחוריו. אותו חפץ, שני צבעים, לפי כיוון התאורה.
התשובה נמצאה רק במאה העשרים, במיקרוסקופ אלקטרונים: בזכוכית מפוזרים חלקיקי זהב וכסף זעירים, בגודל של מיליארדיות המטר. בגודל כזה מתכת מתנהגת אחרת לגמרי, והאלקטרונים בחלקיק מתנדנדים יחד ובולעים אורכי גל מסוימים.
מכאן נובע ההבדל בין שני המצבים. חלק מן האור מפוזר לאחור ומגיע לעין כירוק, וחלק אחר עובר דרך החומר ומגיע כאדום. איזה מהם רואים תלוי רק במיקום מקור האור, והחומר עצמו אינו משתנה כלל.
השאלה הפתוחה היא אנושית ולא פיזיקלית: האם האומנים ידעו. פיזור אחיד של חלקיקים בגודל כזה קשה מאוד להשגה גם בימינו, וכמעט אין פריטים דומים ששרדו, ולכן ייתכן שמדובר במקרה נדיר. מצד שני קשה להאמין שגביע כזה הוזמן בלי כוונה. אותה תופעה עצמה מנוצלת היום בחיישנים אופטיים.
wat. אותו גביע נראה ירוק מול האור ואדום כשהאור עובר דרך הזכוכית.
wat wat
מציג שליטה יוצאת דופן בזכוכית עתיקה ומדגים תופעה שמנוצלת כיום בחיישנים אופטיים.
איך יודעים?
מיקרוסקופ אלקטרונים וניתוח יסודות זיהו חלקיקי מתכת ננומטריים, ומדידות אופטיות קישרו אותם לשינוי בצבע.
מה עדיין לא יודעים?
נותר ויכוח של : אם כזה תוכנן במכוון או היה תוצאה נדירה של תהליך הייצור.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך זיקית מחליפה צבע בלי לייצר צבע חדש?חומרים
אצלנו השקיעה אדומה. למה השמש שוקעת בתוך כתם כחול במאדים?אור
האופק זוהר גם כשאין זוהר קוטבי. מי מדליק את האטמוספרה?אור