שם לב שמספר שאפשר לדחוס לשבב בעלות סבירה מכפיל את עצמו בקצב עקבי, ותיאר את זה במאמר קצר. מאז קוראים לזה חוק, והוא החזיק מעמד עשורים. מה בדיוק הוא?
מור היה מייסד שותף של אינטל, והמאמר פורסם ב־1965. בניגוד לחוק פיזיקלי שנובע מעקרון יסוד של הטבע, זו הייתה תצפית הנדסית וכלכלית על קצב שיפור טכנולוגי, שהפכה גם למטרה שהתעשייה כולה עבדה כדי לעמוד בה. במשך עשורים היא אכן החזיקה מעמד בצורה מדויקת להפליא, אך בשנים האחרונות הקצב הואט, ואינו נשמר עוד, בגלל בהקטנת רכיבים.
ראשית העובדות. ב־1965 כתב גורדון מור מאמר קצר שבו ציין שמספר הרכיבים שאפשר לדחוס לשבב בעלות סבירה מוכפל בקצב קבוע, וחזה שזה יימשך עשור. הוא נשען על חמש נקודות נתונים.
השם ״חוק״ מטעה. חוק פיזיקלי נובע מעיקרון של הטבע ואי אפשר להפר אותו, וזו הייתה תצפית הנדסית וכלכלית על קצב שיפור. אין שום סיבה עמוקה שמכתיבה הכפלה כל שנתיים דווקא.
ובכל זאת היא החזיקה בדיוק מפתיע עשרות שנים, וההסבר לכך מעניין יותר מן התחזית עצמה: התעשייה אימצה אותה כיעד. יצרנים תכננו דורות שלמים לפי הקצב הזה, ספקים התאימו את עצמם, ולקוחות ציפו. התחזית הפכה .
בשנים האחרונות הקצב הואט, מסיבות פיזיקליות ממשיות: בגודל של ננומטרים בודדים אלקטרונים דולפים דרך שכבות הבידוד, והחום קשה לפינוי. לכן המאמץ עבר לערימת שכבות, לליבות מרובות ולשבבים ייעודיים, ומכאן גם העניין המחודש בגישות שונות לגמרי כמו מחשוב קוונטי. אין ערובה שהמגמה תימשך, ורוב המומחים מסכימים שהיא כבר האטה.
wat. זו הייתה תצפית על מגמה בתעשייה, לא חוק טבע, ולכן היא יכולה להיפסק בכל רגע.
wat wat
ההאטה בקצב חוק מור מניעה חיפוש אחר גישות חדשות לגמרי בעיצוב שבבים, כמו מחשוב קוונטי וארכיטקטורות ייעודיות, במקום להסתמך רק על הקטנת רכיבים.
איך יודעים?
החברה עוקבת אחרי מספר הטרנזיסטורים בשבבים מסחריים מדור לדור, ומשווה את קצב הגידול בפועל לתחזית המקורית של מור.
מה עדיין לא יודעים?
החוק מתאר מגמה כלכלית טכנולוגית ולא עיקרון פיזיקלי הכרחי, ולכן אין ערובה שהוא ימשיך להתקיים, ורוב המומחים מסכימים שהוא כבר האט משמעותית.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך זיכרון מחשב מתקן שגיאה בלי לדעת איפה היא?מחשבים