מה קרא אלפרד נובל על עצמו בעיתון בעודו חי?

לודוויג מת בקאן שבצרפת ב־1888. אחד העיתונים פרסם לפי המסופר את הכותרת "סוחר המוות מת", וטען שנובל התעשר מכך שמצא דרכים להרוג יותר אנשים מהר יותר מאי פעם. שבע שנים אחר כך חתם נובל על צוואה שהקדישה את רוב הונו לקרן שתעניק פרסים לאלה שהביאו את התועלת הגדולה ביותר לאנושות. מקובל לקשור בין השניים, ולראות בפרס ניסיון לעצב מחדש את המורשת שלו.

הסיפור שמסופר תמיד מסודר וקוסם. ב־1888 מת לודוויג נובל בקאן, עיתונים צרפתיים בלבלו בינו לבין אחיו אלפרד, ואלפרד פתח עיתון וקרא את ההספד של עצמו. הכותרת, לפי הגרסה המוכרת, הייתה ״סוחר המוות מת״.

הטקסט שמצוטט טען שהוא התעשר מכך שמצא דרכים להרוג יותר אנשים מהר יותר מאי פעם. שבע שנים אחר כך, ב־1895, חתם נובל על צוואה שהקדישה את רוב הונו לקרן שתעניק פרסים לאלה שהביאו את התועלת הגדולה ביותר לאנושות.

מכאן ההסקה המתבקשת, שהפרס הוא ניסיון לעצב מחדש מורשת אחרי שראה איך ייזכר. זה קשר שמבוסס על עיתוי ועל מקורות היסטוריים, ולא על הצהרה של נובל עצמו, שמעולם לא כתב שזו הסיבה.

וכאן ראוי להיות זהירים. ביוגרפים מודרניים מטילים ספק בגרסה הפופולרית: איש לא איתר עותק של אותה כתבה, ונראה שהנוסח האמיתי היה מתון בהרבה מן הציטוט המפורסם. ייתכן שהאנקדוטה התעצבה בדיעבד כדי להסביר החלטה. מה שנשאר תקף הוא השאלה שהיא מעוררת, והיא זו שהפכה אותה למשל.