
במוח האנושי כמעט כל העיבוד קורה במקום אחד, וזה נראה כמו הדרך ההגיונית לבנות חיה. אצל תמנון המצב שונה לגמרי, ולכן זרוע שלו יכולה לגשש ולהחליט. איפה בעצם נמצא המוח שלו?
אצל תמנון לאורך שמונה הזרועות. המשמעות היא שהזרוע מגששת בעזרת , מזהה מרקם ומחליטה איך לאחוז בלי לחכות לתשובה מהמוח המרכזי. המוח קובע מטרה כללית, והזרועות פותרות את הפרטים לבד. זו ארכיטקטורה שונה לגמרי משלנו, ולכן היא מעניינת חוקרים שמנסים להבין מהי בכלל אינטליגנציה.
הדרך הטובה להיכנס לזה היא דרך בעיה הנדסית. לזרוע אנושית יש מפרקים ספורים, ולכן מוח יכול לחשב לאן היא הולכת. לזרוע תמנון אין עצם כלל, היא יכולה להתעקל בכל נקודה ולכל כיוון, ומספר הדרכים לבצע תנועה אחת עצום.
לנהל את זה ממרכז אחד היה חונק את המערכת. הפתרון היה לחלק סמכויות: רוב תאי העצב יושבים בזרועות עצמן, וכל זרוע מריצה מעגלים מקומיים שמגששים, מזהים מרקם ומכווננים אחיזה בלי להמתין לתשובה.
לכן המוח המרכזי עוסק בשאלה אחרת לגמרי. הוא קובע מטרה, למשל לגשת אל הסדק הזה, והזרוע פותרת את הפרטים. ידוע גם שהוא אינו מקבל מפה מדויקת של מיקום הזרועות בכל רגע, מה שהיה משתק כל בעל חוליות ואצלו פשוט אינו נדרש.
מכאן שתי מסקנות. האחת מעשית, כבר בונים לפיה זרועות גמישות עם בקרה מקומית. השנייה עקרונית: אינטליגנציה אינה חייבת להיות מרוכזת במקום אחד, וזו כנראה הדרך הטובה ביותר שיש לנו להיפגש עם מוח שהתפתח בנתיב אחר לגמרי. ולשמור על משמעת: לומר שזרוע ״מחליטה״ הוא תיאור של תפקוד, ולא טענה על מודעות.
wat. כשני שלישים מתאי העצב של תמנון נמצאים בזרועות ולא בראש.
wat wat
זו דוגמה לכך שאינטליגנציה יכולה להיות מבוזרת. מהנדסי רובוטיקה רכה לומדים מהמבנה הזה כדי לבנות זרועות גמישות.
איך יודעים?
ספירת ברקמות של תמנונים, בשילוב ניסויי התנהגות שבהם נבדק אם הזרוע מבצעת פעולות מתואמות גם כשהקשר למוח המרכזי מוגבל.
מה עדיין לא יודעים?
קשה להסיק מהתנהגות מה החיה חווה. הקביעה שזרוע ״מחליטה״ היא , לא טענה על מודעות.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
תמנון טועם במגע. איך הזרוע שלו יודעת מה היא נוגעת בו?תמנון
נקר חובט בעץ אלפי פעמים. האם הראש שלו באמת חסין מפגיעה?מוח
אכזבה היא לקבל פחות ממה שציפיתם. חרטה היא משהו אחר. יש אותה גם לחולדה?מוח