במאה ה־19 עדיין ניטש ויכוח אם חיים מיקרוסקופיים יכולים במרק מזין. הבעיה היא שאם אוטמים את הבקבוק, המתנגדים טוענים שחסר אוויר. איך מכניסים אוויר בלי להכניס מיקרובים?
פסטר הרתיח מרק בבקבוקים עם . האוויר עדיין נכנס, אבל אבק ומיקרובים נלכדו בעיקול. כל עוד הצוואר נשאר שלם, המרק נותר צלול; , הופיעה צמיחה.
הוויכוח נראה מוזר בדיעבד, והוא לא היה מטופש. מרק שנשאר בחוץ מתמלא ביצורים זעירים, ואם הרתיחו אותו והוא בכל זאת מתעכר, נראה שהחיים נוצרו בתוכו. הטיעון הנגדי טען שהם מגיעים מן האוויר.
הבעיה הייתה שכל ניסוי שבודד את המרק מן האוויר גם שלל ממנו אוויר. מתנגדים טענו שהרתחה או אטימה הורסות משהו באוויר שנחוץ לחיים, ולכן היעדר הצמיחה אינו מוכיח דבר. שני ההסברים התאימו לנתונים.
הפתרון של פסטר הוא צורת הבקבוק. צוואר ארוך שיורד ועולה מאפשר לאוויר להיכנס בחופשיות, ואילו אבק וחלקיקים כבדים נתקעים בעיקול ואינם מגיעים לנוזל. כך הופרדו שני הגורמים סוף סוף.
המרק נשאר צלול שבועות. וכאן מגיע הצעד שסוגר את הטיעון: שבירת הצוואר, או הטיית הבקבוק כך שהנוזל ייגע באבק שבעיקול, הביאו לצמיחה תוך ימים. אותו מרק, אותו אוויר, שינוי אחד. מכאן נסללה הדרך ולכל מה שנגזר ממנה, מעיקור ועד כירורגיה נקייה.
wat. האוויר הורשה להיכנס. האבק לא. וזה הספיק כדי לשנות ביולוגיה.
wat wat
הניסוי חיזק את תורת החיידקים ואת העיקרון שחיים נובעים מחיים קיימים, לא מחומר דומם בתנאים רגילים.
איך יודעים?
הניסוי בודד בין נוכחות אוויר לבין כניסת חלקיקים חיים מהאוויר. אותו מרק נשאר סטרילי או הזדהם לפי מצב הצוואר והחשיפה לאבק.
מה עדיין לא יודעים?
זהו ניסוי היסטורי מכריע, אך הבנת המיקרוביולוגיה המודרנית נשענת מאז על מגוון רחב בהרבה של ניסויים וכלים.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
החומר במַשפך נשבר כמו מוצק, אז למה נופלת ממנו טיפה פעם בעשור?ניסוי
הסלע נראה כמו ערימת כריות. איך יצורים זעירים בנו אותו שכבה אחר שכבה?מיקרובים
למה שני חצאי כדור ריקים חזקים מצוותי סוסים?ניסוי