ורצועת־סנטר אינם רוצים לקום מן הביצים בקור, ולכן הם מפנים את אחוריהם לשפת הקן ומשגרים את הצואה החוצה. מרחק הנחיתה גדול בהרבה מגובה הפתח. כמה לחץ צריך לזה?
החוקרים מדדו את גובה הפתח, קוטר הסילון ומרחק הנחיתה, ושילבו במודל את צפיפות החומר וו. צמיגות משנה את התוצאה: החישוב נתן כ־10 לחומר מימי ועד כ־60 לחומר סמיך יותר. זו הערכת פיזיקה, לא מדידת לחץ ישירה בתוך הפינגווין.
הכותרת המצחיקה מסתירה בעיית מדידה לא פשוטה. אי אפשר להצמיד מד לחץ לפינגווין דוגר, ולכן החוקרים התחילו ממה שאפשר לראות: גובה הפתח מעל הקרקע, קוטר הסילון והמרחק עד הכתם.
מן המסלול אפשר לאמוד את מהירות היציאה, אבל עדיין חסר מאפיין מרכזי: . חומר מימי מאבד פחות אנרגיה בתוך הפתח מחומר סמיך, ולכן אותו מרחק יכול לדרוש לחצים שונים מאוד.
לאחר שהכניסו למשוואה טווחי צפיפות וצמיגות, התקבלה הערכה של כ־10 עד 60 קילו־פסקל. זה סדר גודל מחושב, לא מדידה ישירה של גוף הפינגווין, ולכן הקצה העליון אינו שיא פיזיולוגי מוכח.
המשמעות הביולוגית פשוטה יותר מן החישוב: בקור ובצפיפות של מושבה, קימה מן הביצה עולה בחום ומסכנת אותה. ההרחקה מאפשרת לפינגווין לשמור על תנוחת הדגירה ועל קן נקי יחסית באותו זמן.
wat. פינגווין דוגר יכול להרחיק צואה מן הקן בלחץ שחושב בכ־10 עד 60 קילו־פסקל, בלי לקום מן הביצה.
wat wat
שאלה מצחיקה חושפת התאמה מעשית לחיים בקור: לשמור על הביצה ובכל זאת להרחיק פסולת מן הקן הצפוף.
איך יודעים?
המחברים מדדו כתמי צואה וגאומטריית גוף במושבה, ואז פתרו בלחץ עבור טווחי צפיפות וצמיגות סבירים.
מה עדיין לא יודעים?
הצואה כנראה אינה נוזל פשוט, והרוח והכיוון לא נמדדו במלואם. לכן המספרים הם סדר גודל ולא לחץ פיזיולוגי מדויק.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איך פינגווינים מחליטים מי יעמוד בחוץ בקור?פינגווינים
איך פינגווין ישן יותר מעשר שעות בלי תנומה ארוכה?פינגווינים
איך דג מת יכול לשחות נגד הזרם?זרימה