קרקעות האמזונס עניות , מפני שגשמים עזים שוטפים אותו אל הנהרות. יער שמאבד זרחן כל שנה אמור להידלדל, וזה לא קורה. אז עקב לוויין אחרי שנישא ברוחות הסחר מערבה. מה הוא מדד?
האבק מכיל שרידים מינרליים של אורגניזמים עתיקים. לוויין נאס״א שסורק את האטמוספרה בלייזר עקב אחרי האבק בין 2007 ל־2013, ומדד שכ־27.7 מיליון טונות מגיעים לאגן האמזונס בכל שנה. בתוכם כ־22 אלף טונות של זרחן, כמות קרובה בערך לזו שהיער מאבד לנהרות באותה תקופה, כלומר כמעט סגור.
הפרדוקס שפותח את הסיפור הוא שקרקע האמזונס דלה. היער הכי עשיר בעולם יושב על אדמה ענייה בזרחן, מפני שגשמים עזים שוטפים אותו אל הנהרות ומשם לים.
היער מחזיק את עצמו במחזור סגור וכמעט קמצני: עלה שנושר מתפרק במהירות והחומרים נקלטים חזרה כמעט מיד. אבל מחזור סגור עדיין מאבד מעט בכל סיבוב, ולאורך אלפי שנים החשבון היה אמור להיגמר.
ההשלמה מגיעה מן הצד השני של האוקיינוס. רוחות הסחר נושאות אבק מן הסהרה מערבה, וחלק ניכר ממנו מגיע משקע של אגם קדום בצ׳אד, שעשיר בשרידי אורגניזמים זעירים ולכן במינרלים.
לוויין שסורק את האטמוספרה בלייזר עקב אחרי האבק בין 2007 ל־2013 ומדד כ־27.7 מיליון טונות שמגיעים לאגן האמזונס בשנה, ובהם כ־22 אלף טונות זרחן. המספר הזה קרוב מאוד לכמות שהיער מאבד לנהרות. וההסתייגות במקומה: הסהרה אינה מקור התזונה היחיד, והמספרים הם אומדן מתקופת מדידה מסוימת ולא כמות קבועה.
wat. כמות הזרחן שמגיעה באבק קרובה מאוד לכמות שהיער מאבד לנהרות.
wat wat
זו דוגמה מהחזקות שיש למערכת אקלים אחת ומקושרת, שבה שינוי בדפוסי רוח או בלחות בצפון אפריקה יכול להשפיע ישירות על יער בדרום אמריקה.
איך יודעים?
לוויין קליפסו של נאס״א משתמש , מכ״ם לייזר, כדי למפות את הפיזור האנכי של האבק באטמוספרה לאורך המסלול מהסהרה לאמריקה הדרומית.
מה עדיין לא יודעים?
הסהרה אינה מקור התזונה היחיד של היער, והמספר 27.7 מיליון טונות הוא אומדן מתקופת מדידה מסוימת, לא כמות קבועה שמגיעה בכל שנה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מי מדשן את פני האוקיינוס דווקא מלמטה?מחזור חומרים
האם הצלופח החשמלי הוא בכלל צלופח?אמזונס