, האצות הזעירות שמייצרות חלק גדול מן החמצן בעולם, חי ליד פני המים, אבל שהוא צריך שוקעים כל הזמן למטה. משהו צריך להחזיר אותם למעלה. מי עושה את זה?
עושה את המסלול ההפוך: הם צדים בעומק ומפרישים כשהם עולים לנשום. חוקרים מדדו את הכמויות וגילו שהלווייתנים מחזירים לשכבה העליונה יותר חנקן מכל הנהרות שנשפכים לשם ביחד.
כדי להבין למה זה משנה, צריך לראות את הים כשכבות. האור מגיע רק לעשרות המטרים העליונות, ולכן כל הייצור הראשוני קורה שם. אבל הכבידה מושכת למטה: כל תא שמת, כל גללים וכל שריד שוקעים. לאורך זמן, השכבה שבה החיים אפשריים מתרוקנת בדיוק מן החומרים שהם דורשים.
רוב הזרמים שמחזירים חומרים מעלה הם פיזיקליים ואטיים, כמו רוחות שמערבבות מים בחורף. לווייתן עושה את אותו דבר מהר ובאופן ממוקד: הוא צולל לצוד, אוכל בעומק, ואז חייב לעלות כדי לנשום. שם הוא מפריש. הצואה שלו נוזלית וצפה, ולכן נשארת בדיוק בשכבה המוארת.
החוקרים הפכו את התיאור הזה למספר. הם אספו דגימות, מדדו כמה חנקן יש בהן, והכפילו באומדן של גודל האוכלוסייה ושל כמות המזון היומית. התוצאה במפרץ מיין הייתה שהלווייתנים מזרימים לשכבה העליונה יותר חנקן מכל הנהרות שנשפכים למפרץ יחד.
מכאן נובע דבר שקל לפספס: ציד לווייתנים לא רק הקטין אוכלוסייה, הוא כיבה משאבה. אוכלוסיות שהיו פי כמה גדולות לפני המאה התשע־עשרה הזרימו הרבה יותר, והים שאנחנו מודדים היום הוא כבר גרסה מדוללת של עצמו.
wat. לווייתן שאוכל בעומק ומפריש למעלה מזיז חומרי הזנה כלפי מעלה, בכיוון ההפוך לכוח הכבידה.
wat wat
ציד לווייתנים הוריד את האוכלוסיות בעשרות אחוזים. המספרים האלה מרמזים שגם המחזור הכימי של הים עצמו נחלש איתם.
איך יודעים?
החוקרים אספו דגימות מהפרשות של לווייתנים ושל דגים, מדדו את ריכוזי החנקן בהן, והכפילו בגודל האוכלוסייה המוערך כדי להשוות לתרומת הנהרות לאותו מפרץ.
מה עדיין לא יודעים?
ההערכה מבוססת על מפרץ אחד ועל הנחות לגבי גודל אוכלוסייה וקצב אכילה. בים הפתוח הכמויות נמדדות בהרבה פחות ישירות.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
מה הקשר בין מדבר סהרה ליער האמזונס?מחזור חומרים
מה קרה ליערות האצות של העולם בחמישים השנים האחרונות?אוקיינוס
איך התפרצות געשית הופכת לאי צף שנוסע אלפי קילומטרים?אוקיינוס