שם לב שבמחלקת יולדות שבה רופאים עברו ישירות מנתיחות ללידות, בלי לשטוף ידיים, התמותה הייתה גבוהה בהרבה מאשר במחלקה שבה טיפלו מיילדות בלבד. הוא חייב רחיצה בתמיסת כלור והתמותה צנחה. מה עשו לו?
הוא שיער ב־1847 שחלקיקים מגופות עוברים מן הידיים אל החולות. במקום לזכות בהכרה, הרעיון נדחה על ידי חלק גדול מהקהילה הרפואית, שסירבה לקבל שהיא עצמה גורמת למוות. רק אחרי שלואי פסטר פיתח את , עשרות שנים אחר כך, זמלווייס הוכר בדיעבד כחלוץ.
ההתחלה היא נתון שקשה להתעלם ממנו. בבית החולים בווינה פעלו שתי מחלקות יולדות. באחת טיפלו רופאים וסטודנטים, ובשנייה מיילדות. שיעור התמותה מן המחלה הזאת, , במחלקת הרופאים היה גבוה בהרבה, לעיתים פי כמה, וזה היה ידוע גם לנשים עצמן.
זמלווייס חיפש את ההבדל שיסביר זאת, ומצא אותו בשגרת היום: הרופאים עברו ישירות מנתיחות שלאחר המוות אל חדר הלידה, בלי לשטוף ידיים. המיילדות לא נכנסו לחדר הנתיחות כלל.
הוא שיער שחלקיקים כלשהם עוברים מן הגופות אל היולדות, וחייב רחיצת ידיים בתמיסת כלור. שיעור התמותה במחלקה צנח בחדות, והוא תיעד את המספרים לפני ואחרי ופרסם אותם.
ובכל זאת הרעיון נדחה. חלק מן הסיבה מדעי: לא הייתה עדיין תורת , ובלי מנגנון ההסבר נשמע שרירותי. חלק אחר אנושי, שכן לקבל את הטענה פירושו להודות שרופאים הרגו מטופלות במו ידיהם. ההכרה הגיעה בדיעבד, אחרי שפסטר וקוך סיפקו את המנגנון, וזמלווייס כבר לא היה בחיים כדי לראות זאת.
wat. רחיצת ידיים בתמיסת כלור הורידה בחדות את התמותה, עוד לפני שידעו להסביר למה.
wat wat
המקרה הפך לדוגמה קלאסית לקושי של לקבל רעיון שסותר את ההנחות המבוססות שלהן, גם כשהנתונים תומכים בו בבירור.
איך יודעים?
זמלווייס תיעד באופן שיטתי את הבדלי התמותה בין שתי המחלקות לפני ואחרי החדרת חובת רחיצת הידיים, ופרסם את הנתונים.
מה עדיין לא יודעים?
זמלווייס לא הצליח להסביר את המנגנון הביולוגי המדויק, כי תורת החיידקים עוד לא הייתה קיימת, מה שהקשה עליו לשכנע אחרים בעזרת עדות מדעית מלאה.
למדתם משהו?
מכאן ממשיכים
איזו רשלנות של חוקר שיצא לחופשה הצילה מיליוני חיים?רפואה
האוכל נפל לרצפה והרמתם מיד. חמש שניות באמת מצילות אותו?היגיינה
מייבש אוויר מפזר יותר חיידקים ממגבת נייר. האם זה תמיד נכון?היגיינה