מה קורה לנכונות לעזור אחרי לילה בלי שינה?

החוקרים השוו אנשים אחרי שינה רגילה ואחרי לילה ללא שינה, ושאלו עד כמה יהיו מוכנים לעזור לאחרים במצבים שונים. הנכונות המדווחת ירדה לאחר לילה ער. בניתוח מוחי נמצאה גם ירידה בפעילות רשת הקשורה להבנת הזולת. מחקרים משלימים בדקו שינה יומיומית ותרומות, אך אינם הופכים כל אדם עייף לאנוכי ואינם מוכיחים שכל תרומה תלויה בשינה בלבד.

בניסוי המרכזי אותם משתתפים נבדקו לאחר שנת לילה ולאחר לילה ללא שינה. הם העריכו אם ירצו לסייע במצבים שונים, ובדיקת מוח עקבה אחר עיבוד המידע החברתי.

אובדן השינה לווה בירידה בנכונות המדווחת לעזור ובפעילות של רשת הקשורה להבנת הזולת. המחקר כלל גם נתונים מחיי היומיום ונתוני תרומות, אך גורמים רבים משפיעים על התנהגות נדיבה בעולם האמיתי.

החוזק של העבודה הוא במבנה שלה ולא בממצא בודד. אותה שאלה נבדקה ב שלוש רמות מדידה: בתוך אותו אדם לפני ואחרי לילה בלי שינה, בין אנשים שונים לאורך כמה לילות, ובקנה מידה של אוכלוסייה. כל רמה סובלת מחולשה אחרת, ודווקא ההצטלבות ביניהן היא הטיעון.

לצד זה נבדק גם מנגנון אפשרי. הדמיה מוחית תפקודית הראתה ירידה בפעילות ברשת שמעורבת בהבנת מצבם של אחרים, בד בבד עם ירידה ב התנהגות פרו־חברתית. שחזור בשלושה מחקרים מחזק את הממצא, אך כל אלה עדיין מתארים קשר: אין כאן הוכחה שהאזור המוחי הוא הגורם, ולא מדידה של עזרה בעולם האמיתי מחוץ לתנאי המחקר.