האם טקס שינה קבוע משנה את הלילה גם בלי שיטת אימון?

המשפחות בקבוצת השגרה התבקשו לבצע בכל ערב רצף דומה של רחצה, עיסוי או מריחת קרם ופעילות שקטה, ואז לכבות אורות. הן לא קיבלו שיטת בכי או הוראות לשנות את תגובת ההורה בלילה. בתוך שבועיים הילדים נרדמו מהר יותר, התעוררו פחות ולפרקי זמן קצרים יותר. גם מצב הרוח המדווח של האמהות השתפר.

רוב מה שהורים שומעים על שעת השינה מגיע מספרי הורות ומקבוצות, ולרוב הוא ממליץ על שיטה שמשנה את תגובת ההורה ליקיצות. המחקר הזה בדק משהו צנוע בהרבה: רק את הסדר לפני.

ארבע מאות וחמש משפחות עם ילדים בני שבעה חודשים עד שלוש שנים חולקו באקראי. קבוצה אחת ביצעה בכל ערב אותו רצף קצר, רחצה, מגע שקט ופעילות מרגיעה ואז כיבוי אור, והשנייה המשיכה בהרגליה. איש לא התבקש לשנות דבר במה שקורה בלילה.

בתוך שבועיים הילדים בקבוצת השגרה נרדמו מהר יותר, התעוררו פחות ולפרקי זמן קצרים יותר, וגם מצב הרוח המדווח של האמהות השתפר. ההסבר המוצע הוא שרצף קבוע הופך לאות שהגוף לומד לזהות, כך שההירגעות מתחילה לפני הכיבוי ולא אחריו.

שני סייגים, והשני כבד. השינה דווחה ביומנים של האמהות ולא נמדדה באופן אובייקטיבי, ואם המשתתפות ידעו לאיזו קבוצה הוקצו, הציפייה יכולה לצבוע דיווח. חשוב מזה, המחקר מומן בידי חברה למוצרי תינוקות, והשגרה שנבדקה כוללת רחצה ומריחת קרם, כלומר בדיוק את המוצרים שלה. זה אינו פוסל את הממצא, ומרמז שהרכיב הפעיל הוא כנראה הקביעות ולא המרכיבים המסוימים.